דילמת האסירים

בנימין נתניהו לא הצליח ביום ראשון [28 ביולי] להעביר בישיבת הממשלה את שחרורם של 14 אסירים ערביי ישראל הכלואים בבתי הכלא בישראל. הביקורת שהשמיעו שרים בממשלה ובכירים במערכת הביטחון, כולל ראש השב"כ יורם כהן, הייתה שאל לה לישראל לתת לאבו מאזן ליטול חסות על ערביי ישראל.

בעקבות ההתנגדות העזה והחשש של נתניהו, שההצעה לשחרור אסירים לא תאושר ובכך תסכל את פתיחת המשא ומתן עם הפלסטינים בוושינגטון, הוחלט להפריד את האסירים ערביי ישראל מהרשימה שהגישו הפלסטינים, ולהחליט על שחרורם במועד אחר.

האסיר הבולט מכולם הוא כרים יונס מוואדי ערה, שרצח בשנת 1981 יחד עם קרובי משפחתו מאהר יונס וסמי יונס את החייל אברהם ברומברג ז"ל, עימו למד באותו בית ספר תיכון בחדרה. חברי החוליה לקחו את ברומברג טרמפ, גנבו את נשקו, ירו בו בראשו והשליכוהו מדמם למוות לצד הכביש. ברומברג התגלה ללא הכרה, ומת ארבעה ימים אחר כך בבית החולים. השלושה נלכדו רק כעבור שנתיים והוטל עליהם מאסר עולם. סמי יונס שוחרר מהכלא בעסקת שליט והוא בן 82.

במהלך השנים הפך כרים יונס לאחד ממנהיגי האסירים הפלסטינים הבולטים בבתי הכלא הישראלים. כחמש שנים לאחר שנגזר עליו עונשו (בשנת 1988) וחמש שנים לפני שנחתם הסכם אוסלו, הוא כתב בבית הכלא אשקלון ספר שכותרתו "המאבק האידיאולוגי ויישובה של מחלוקת".