שעה לפני עלייתה למטוס שיביא אותה בחזרה לירדן ומשם לבגדאד, נשבעה האישיות העיראקית שזהו ביקורה האחרון בישראל. האורח, דמות מוכרת מאוד במולדתו, שהה כאן כמה ימים בביקור חשאי בסתיו 2009. אף שבירושלים ידעו על בואו, איש מנציגי השלטון לא מצא זמן להתקשר או להיפגש עמו. לא ממערכת הביטחון ולא ממשרד החוץ. זה היה ביקור נדיר שהתפספס. "ישראל ועיראק הן שתי מדינות מפתח במזרח התיכון", סיפר לידיד ישראלי בדרכו לנמל התעופה בן גוריון. "ביכולתנו להפיק תועלת רבה זה מזה. הושטתי לכם יד, אבל לא לקחתם."
אבא אבן אמר על הפלסטינים, שמעולם הם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. לפעמים נדמה שישראל נדבקה במחלה משכניה. הטלטלה העוברת על מדינות ערב מזמנת לישראל הזדמנויות רבות, בהן כינון מגעים עם קבוצות או אישים שעד לאחרונה הדרך אליהם היתה חסומה. בעיראק יש יותר מכתובת אחת כזאת, אבל ירושלים עסוקה בעצמה, ממאנת ליזום או לקחת את היד המושטת.
לינדה מנוחין, ישראלית ילידת עיראק, מנסה לחבר את הקצוות האלה בחצרה הפרטית. מנוחין, עיתונאית ופרשנית לענייני ערבים, נשכרה על ידי משרד החוץ הישראלי לשמש עבורו יועצת להסברה דיגיטלית. בעבר עבדה ברשות השידור, ברדיו ובטלוויזיה בערבית. "אני מנהלת דיאלוג עירני עם חברים עיראקים וערבים בפייסבוק, ומנסה ממקומי כעיראקית להסביר את העמדה הישראלית", היא מספרת לאל-מוניטור.
מנוחין איננה לבד. גם הפרופ' שמואל מורה (מועלם), חוקר ספרות ערבית וחתן פרס ישראל, טיפח בשנים האחרונות יחסים הדוקים עם אנשי רוח בעיראק ומחוצה לה. כמוהו גם המשורר רוני סומק, שמרבה להיפגש עם יוצרים עיראקים גולים באירופה. אחרים, כמו פעיל השלום דוד ששון המתגורר בלונדון, מקיימים קשרים הדוקים עם נציגי ממשל בבגדאד ובכורדיסטן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
