עומאר סולימאן, שר המודיעין המצרי המנוח ומי שהיה האיש החזק של משטר מובארק ואימת האחים המוסלמים, ישב פעם עם משלחת של חברי כנסת מישראל וסיפר להם איך הוא מצליח לדכא את אנשי תנועת האחים. זו אינה בעיה אמיתית עבורנו, אמר סולימאן, אם אני מקבל את האמצעים הנכונים ואת התקציב הנכון, אני מתגבר עליה. כל מה שצריך זה רצון וכסף. בהזדמנות אחרת אמר סולימאן פעם לבני שיחו הישראלים, שהוא אינו מבין מדוע ישראל מהססת כל כך לשחרר אסירים פלסטינים תמורת שחרור גלעד שליט. תשחררו אותם עכשיו, ותלכדו או תחסלו אותם אחר כך, הרי זו אינה בעיה מיוחדת עבורכם, אמר.

זו היתה תפיסת עולמו של סולימאן, שהיה השוט של משטר מובארק מול איום האחים המוסלמים במצרים, ומי שאיפשר לנשיא המצרי להחזיק את ראשה של המדינה הכושלת מעל למים ואף להשיג צמיחה כלכלית משמעותית בשנים האחרונות לשלטונו. בכל אותן עשרות שנים היה המשטר מכריז מדי כמה שנים על "בחירות", שהיו פיקטיביות לחלוטין. אחרי יממה או שתיים היו מוכרזות "התוצאות": העם המצרי הצביע שוב בהמוניו עבור הראיס, והכל בא אל מקומו בשלום. נדמה לי, שאם העניינים ימשיכו להתגלגל בקצב ובכיוון הנוכחי שלהם, תוך זמן קצר המצרים יתגעגעו מאוד גם למובארק, וגם לסולימאן. לא רק הם. גם אנחנו נתגעגע, וכן, גם האמריקאים.

מה שמצחיק זה, שבכל השנים הללו של מובארק וסולימאן, תמכה ארה"ב במשטר המצרי וראתה בו שותף אסטרטגי. מצרים היתה בעלת ברית מרכזית של אמריקה במזרח התיכון, עוגן משמעותי של האינטרסים האמריקאים וגורם מייצב מדרגה ראשונה. הנשיא הישראלי, שמעון פרס, כינה את מובארק "הצוק" של המזרח התיכון - הדבר האמיתי היחיד שאפשר לסמוך עליו כשמנסים להרגיע את האזור או לשמר סוג של שפיות. זו היתה אמת צרופה.

והנה, לפתע, ארה"ב שוקלת את צעדיה אל מול הדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי, כי לא בטוח שהמעשה עומד באמות המידה הדמוקרטיות והמוסריות. אגב, נדמה לי שהגנרל א-סיסי גם לא עמד בכללי הנימוס הדיפלומטיים כשזימן את הנשיא שלו, הודיע לו שהוא אינו נשיא עוד, והשליך אותו למעצר. הכל נכון. ועדיין, באזור מורכב כל כך כמו המזרח התיכון, בזמנים רגישים ונפיצים כל כך כמו הזמנים שלנו, ובמציאות בלתי אפשרית כמו זו שלנו, ניתן לצפות מארה"ב, המעצמה המשפיעה ביותר בעולם (עדיין), להפגין גמישות מחשבתית. היתה פעם חברת ביטוח גדולה בישראל שסיסמת הפרסום שלה היתה "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". הסיסמה הזאת, אגב, היתה הצלחה גדולה. החברה, לעומת זאת, פשטה רגל והתפרקה. כך שבאמת אין לדעת.