מאז החלו הפגנות המיליונים במצרים הפכה היבה חמדי אבו סייף לכוכבת בתקשורת הישראלית. אין כמעט כלי תקשורת שאינו מחזר אחריה ומפציר בה לפרש, להסביר, לתאר ולדווח לציבור בישראל ממקור ראשון על המתרחש במולדתה. היבה, מנהלת קשרי לקוחות בחברת מחשבים בקהיר, עושה זאת בלהט רב ובעברית רהוטה מתובלת בסלנג עדכני. הדיבור שלה שוטף כל כך עד שאפשר בטעות לחשוב שנולדה וחיה בתל אביב.

"למדתי עברית באוניברסיטת קהיר, אבל בשנתיים הראשונות לא בא לי על השפה", היא מספרת בשיחה עם אל-מוניטור. "רציתי ללמוד פרסית, אבל אמי זכרונה לברכה התעקשה שאלמד עברית. היה לי קשה. נכשלתי בשני מקצועות - עברית עתיקה ועברית מדוברת - וזה היה פשוט אסון עבורי. אם הייתי נכשלת בעוד מקצוע הייתי חייבת להתחיל את השנה האקדמית השנייה מחדש. הלכתי לפרופסור אצלנו באוניברסיטה וביקשתי שיעזור לי. רציתי לדבר כמו הישראלים, לחקות את המבטא של בעלי השפה. אמי קנתה לי צלחת לווין, והתחלתי לראות כל הזמן את ערוצי הטלוויזיה הישראלית: ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1 ואפילו את ערוץ הכנסת."

מאז שפרצו האירועים במצרים, שמעתי אותך ופרשנים מצרים נוספים דוברי עברית, ואני תוהה אם אתם מתראיינים כי חשוב לכם להסביר לציבור הישראלי את המצב.

"לצערי, אנחנו רגילים שהתקשורת (הישראלית - ש.א.) מדווחת על כל מה שקורה בעולם הערבי באופן הזוי. הם מזייפים, מפברקים, ומפרשים אך ורק בהתאם לאינטרס הישראלי." היבה עוצרת לרגע, צוחקת במבוכה על הדברים שהיא מטיחה בי, ומוסיפה: "אני מודה שגם אצלנו מגזימים, אבל אני רוצה לחשוב מחוץ לקופסה. אני לא אוהבת חשיבה מוגבלת. כשלמדתי על מלחמת יום הכיפורים לא למדתי רק מההיסטוריונים של מצרים. אלה אומרים 'ניצחנו' - ואתם אומרים שניצחתם. אז אני לומדת על זה מכמה צדדים, לא רק הישראלי והמצרי, כי אם מישהו רוצה לחפש את האמת הוא צריך להשקיע מאמץ.