עזה שוב בסגר. אם עד לאחרונה נדמה היה לראשי חמאס בעזה ומחוצה לה, שאחרי שבע שנים של מצור וחנק כל צרותיהם עומדות לחלוף מן העולם, כעת הם רואים כיצד מתהפך עליהם עולמם. רק לפני כמה חודשים עוד דיברו בארגון ברצינות רבה על כך שהצליחו לשבור את מחסום הלגיטימיות הבינלאומית, ושבקרוב מאוד יחלו לנהל מדיניות חוץ נורמלית כמו כל מדינות העולם. היו אף כאלה שפעלו לשכנע את אירופה ואת ארצות הברית שיוציאו את חמאס מרשימת ארגוני הטרור, ויתייחסו לשלטונו כאל נציגם הרשמי של אזרחי רצועת עזה.
ואז נפלו עליהם השמיים. נשיא מצרים, איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי, הודח מתפקידו, וחמאס הוקע ביחד איתו והפך לאויב בעיניי השלטון החדש. צבא מצרים נכנס לפעולה צבאית נרחבת בסיני, ופתח במלחמת חורמה במנהרות ההברחה התת-קרקעיות ברפיח - מקור האספקה העיקרי של מוצרי המזון וחומרי הגלם לרצועת עזה. האור שנראה לפני כמה חודשים בקצה המנהרה כבה באבחה אחת. השווקים התרוקנו, הדלק למכוניות כמעט אזל, וגם מלאי החירום של סולר ודלק שנשמר לעתות חירום מתרוקן. החשמל נפסק בכל כמה שעות. בתי החולים מדווחים על מצוקת תרופות, ואפילו הסיגריות נעלמו.
עזה חוזרת בימים אלה שש או שבע שנים אחורה למצב של סגר הרמטי, כמעט כמו לאחר ההפיכה הצבאית של חמאס ביוני 2007. נציגי אונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים, שמזה עשרות שנים מונעת רעב בעזה, דיווחו שהמצב קשה מאוד אבל עדיין לא ניתן להגדירו כמשבר הומניטרי. כך גם הוגדר בעבר המצב ברצועה בזכות פעילותה של אונר"א והודות לחששה של ישראל מההשלכות של אסון הומניטרי על מעמדה הבינלאומי.
וראו איזה פלא: העולם שותק. כמעט שאיש אינו מביע עניין רב ברצועת עזה. אפילו רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, שמינה את עצמו לפטרונה של רצועת עזה ותכנן לערוך שם מסע תמיכה בחמאס, חזר בו ולא יגיע להתחבק עם איסמעיל הנייה. ארדואן אינו אומר בימים אלה גם מילה אחת על המשבר, בניגוד למנהגו הכמעט יומיומי בשש השנים האחרונות. הפעם הוא לא מאיים לשלוח ספינות קרב של חיל הים הטורקי שילוו ספינות סיוע המנסות לפרוץ את המצור הימי הישראלי דרך אל עריש.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
