דמוקרטיה נוסח המזרח התיכון
תביעה שהוגשה לבית הדין הפלילי בהאג חושפת את פרצופה האמיתי של הדמוקרטיה הפלסטינית המהוללת. ובישראל, הממשלה מקדמת חוק המתעלם משיטת הממשל הנהוגה במדינה מיום הקמתה, ומעקר מתוכן את הכנסת.
שתי הערות על דמוקרטיה (במזרח התיכון):
1.השבוע [24 ביולי] התפרסמו בישראל פרטיה של קובלנה פלילית פרטית שהוגשה לפני כמה חודשים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מדובר במסמך מרתק, שמספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הפלסטינית ותמונת מצב עדכנית על מצב הדמוקרטיה בטריטוריה שבין רמאללה, שכם, ג'נין וגם עזה.
המדובר בתביעה שהגיש מוחמד דחלאן, לשעבר בכיר בפת"ח ומראשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים האימתניים ברצועת עזה, נגד הראיס בכבודו ובעצמו, מחמוד עבאס, הידוע גם בכינוי "אבו מאזן". בית הדין בהאג אינו נוהג לדון בתביעות מהסוג הזה, אבל דחלאן עשה שיעורי בית וקיבל אישור מיוחד ממועצת הביטחון של האו"ם להגשת התביעה.
דחלאן היה, עד ההשתלטות הכוחנית של חמאס על רצועת עזה, האיש הכל יכול של הפת"ח ברצועה. הוא עמד בראש מנגנוני הביטחון, הוא חלש על המעברים ועל צמתי העוצמה ברצועה, הוא נהנה מהשפעה רבה בצמרת הרשות הפלסטינית, הוא נבחר לפרלמנט הפלסטיני ב-2006, היה שר הפנים ושר לעניינים אזרחיים בממשלת הרשות, היועץ לביטחון לאומי, חבר ודובר הוועד המרכזי של הפת"ח.
