עוד בטרם מלאו לה מאה ימים, דבר אחד ניתן לומר על רצף המשברים והמהמורות שעומדים בדרכה של הקואליציה החדשה - שהוא לא מפתיע. הנה כי כן, מתגשם לנגד עינינו התסריט שכל אחד יכול היה לצייר בדמיונו רק לפני שלושה חודשים, בשעה שנחתמו ההסכמים הקואליציוניים: החיבור לא עובד, העסק חורק.

הנה תמונת מצב עדכנית ומתומצתת של הקואליציה הנוכחית: משבר קואליציוני חריף הכולל איומים בפרישה מהממשלה; הפסד מביך בהצבעה על מינוי לוועדה לבחירת שופטים - לראשונה מאז קום המדינה לקואליציה בכנסת לא יהיה נציג בוועדה החשובה הזו (נגיע לכך בהמשך); חילוקי דעות שרק מעמיקים והולכים בסוגיות של דת ומדינה בין חלקי הקואליציה השונים; פערים בתפיסות המדיניות בין המפלגות השותפות. אם נוסיף לכך את המשמעת הרופפת של חברי הקואליציה, שנעלמים מהמשכן מבלי להודיע מראש או מבלי להתקזז, והתמונה ברורה – משבר קואליציוני.

"קואליציית החלומות" של נתניהו, שעמדה לרשותו בכנסת הקודמת, פעלה כמו מכונה משומנת, שכל חלק בה ידע את מקומו, וכולם תפקדו בהרמוניה. עכשיו תהפכו את התמונה במאה ושמונים מעלות ותקבלו את המצב הנוכחי: ארבע מפלגות מרכיבות את הקואליציה, וכל אחת מהן נתונה בקונפליקט עז עם שלושת האחרות.

קחו לדוגמא את מפלגת הבית היהודי, שמצויה בסכסוך כזה או אחר עם כל יתר הסיעות.