לזרוע הצבאית של החמאס אין סיבה לחגיגה
סרטון התעמולה שהפיקה עז א-דין אל-קסאם שמציג חיילים ישראלים שנחטפו מאז שנות ה-80' הוא לא יותר מאשר הפגנת חולשה.
כמעט שנתיים חלפו מאז הושלמה ונחתמה עסקת שליט (אוקטובר 2011). הזרוע הצבאית של חמאס, עז א- דין אל-קסאם, ממשיכה למחזר לעייפה את "ההישג הגדול".
בסרטון וידאו שהפיקה עז א-דין אל-קסאם במלאות שבע שנים לחטיפתו של שליט, היא עורכת מעין "ספירת מלאי" של חיילים ישראלים שנחטפו מאז הוקמה. מוסיקה דרמטית, וגנריאנית במרקמה, מלווה את תמונותיהם של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון (1989), אלון קרואני (1992) שחר סימני (1993) ירון חן (1993) נחשון וקסמן (1994) ששון נוריאל( 2005) וגלעד שליט עצמו (2006) שהוחזר לישראל חמש שנים לאחר חטיפתו. בסרטון משולבים צילומים שלא פורסמו עדיין של שליט ביומו האחרון בשבי, עד שהובל למעבר רפיח (באותו קטע בלתי נשכח שבו נראה אחמד ג'עברי, ראש הזרוע של חמאס שחוסל ערב פתיחת מבצע עמוד ענן, גורר אותו בידו בגסות לעבר נקודת חילופי האסירים עם ישראל).
הקליפ נחתם בכיתוב בעברית "התחלנו למטרה ונגיע לסוף".
באיזה סוף מדובר בדיוק? השימוש בעברית מלמד כי הקליפ נועד גם לעיניהם של הישראלים. אך האם מדובר במסר של הפחדה? וממה בדיוק?