מזכיר המדינה ג'ון קרי, שאמור להגיע לאזור ב-21 במאי, אינו חוסך מאמץ להפשיר את הקרח העבה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא הפלסטיני מחמוד  עבאס (אבו מאזן). כפי שדיווח כאן עמיתי שלומי אלדר, גיבש קרי "נוסחת פלא" שתאפשר לו, כך הוא מקווה, להכריז על חידוש המו"מ המדיני על בסיס גבולות 67' פלוס חילופי שטחים. קרי מנסה לשכנע את נתניהו להציע לעמיתו הפלסטיני חבילת מחוות. למשל, הקפאה חלקית של הבנייה בהתנחלויות ושחרורם של כמה מאות אסירים "ביטחוניים". אולם, פסיקה אחת של בית המשפט העליון בירושלים שאמורה להינתן ביום שני הקרוב (20 במאי), יום אחד בלבד לפני מועד הגעתו של מזכיר המדינה, עלולה לחמם את השטחים ולשים לאל את מאמציו.

אם הערכאה המשפטית העליונה בישראל תאמץ את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (דצמבר 2012), אז איוב שמאסנה בן ה-79, יחד עם אשתו פהימה וששת ילדיהם, יושלכו לרחוב. במקומם ישתלטו על הבית העלוב בלב שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים יהודים מהימין, ומן הסתם יניפו מעליו את דגל ישראל. חמור מכך: אם בית המשפט ידחה את ערעורם של בני שמאסנה, צפוי להתרחש - לאחר ארבע שנות הפוגה - גל "פינוי-כיבוש" חדש של עשרות בתים בשכונה המזרח ירושלמית, אותה מכנים המתנחלים "שמעון הצדיק". הגל הזה עלול להפוך את מאמצי השלום האמריקאים לקצף על פני המים, ולהסיט את הסכסוך לנרטיב של  48' ולמבוי הסתום של "זכות השיבה".

על-פי הטענה המקובלת (על יהודים מהימין), ביתה של משפחת שמאסנה, כמרבית הבתים השכנים, שוכן על אדמות שהיו שייכות עד למלחמת העצמאות (1948) למשפחה יהודית. לאחר המלחמה, בזמן שממשלת ישראל שיכנה זכיינים יהודים בבתיהם של הפליטים הפלסטינים במערב העיר, השכירה ממשלת ירדן את נכסי היהודים בשכונה לפליטים פלסטינים. לאחר כיבוש ירושלים ביוני 1967, הועבר ניהול הנכסים הללו לידי האפוטרופוס הכללי הישראלי, שהמשיך את הסכמי השכירות של הדיירים הפלסטינים. על פי חוק שהתקבל בכנסת ב-1970 על האפוטרופוס לשחרר את הנכס לידיהם של הבעלים היהודים, כל אימת שידרשו זאת. עם זאת, חוק הגנת הדייר מאפשר לפלסטינים שהתגוררו בשכירות בביתם לפני 1968 ליהנות ממעמד של "דייר מוגן". משפחת שמאסנה, כמו 9-8 משפחות אחרות בשכונה שהמתנחלים סילקו מבתיהן בשנים האחרונות, לא הצליחה להוכיח בבית המשפט כי אכן התגוררו בבתיהן לפני המועד הנקוב, או להציג חוזה ישיר עם האפוטרופוס הירדני על נכסי אויב. אגב, לאחדות מאותן משפחות שטרי בעלות על בתי מידות במערב ירושלים, אולם החוק הישראלי אינו מקנה להם את הזכות לתבוע את בתיהם בחזרה ולהשליך את יושביו אל הרחוב.

פסק דין נגד משפחת שמסאנה, יהיה כשמן בעצמותיה של חמאס, שמתנגדת ליוזמת השלום הערבית, בגלל פסיחתה על זכות השיבה. מה ישיב אבו מאזן לשאלתם מדוע הוא מוכן לוותר על החזרת פלסטינים לבתיהם במערב ירושלים, בשעה שישראלים מקבלים לידיהם את בתיהם במזרח העיר? החמאס לא תחמיץ, מן הסתם, גם את ההזדמנות להציג את השתלטות המתנחלים על שייח' ג'ראח כחלק בלתי נפרד ממזימה לקטוע את הרצף הפלסטיני בין העיר העתיקה לשכונות הפלסטיניות הצפוניות. זאת, כחלק מהתוכנית הגדולה לפצל את הגדה המערבית לשניים, שבמרכזה שכונת E1 שבין ירושלים למעלה אדומים.