מיסטר ג'ון קרי, שלום וברכה.

אני מניח שכשהדברים הבאים יתפרסמו, אתה כבר תסיים את ביקורך החפוז בישראל, ולכן אני מתנצל שלא הקדמתי וכתבתי אותם טרם עזב מטוסך את וושינגטון. יכול להיות שאם, בדרך מקרה, הם היו מובאים לפניך, היית שוקל להישאר שם ולא לחצות את האוקיינוס.

בקיצור, אתמול ערכתי מסע נוסף ביישובי השומרון, ההתנחלויות במעלה יישובי גב ההר. הגעתי למסקנה ברורה. תרשה לי לנסח אותה במילים "עזוב אותך משטויות". או במילים אחרות - "חבל על הזמן שלך". אני מתכוון לכך שהנוסחה הישנה של "שתי מדינות לשני עמים" פשטה את הרגל. היא מתה, עברה מן העולם, לא קיימת יותר, הלכה לאלביס. מי שעדיין חוזר על המנטרה הזאת כיום צריך לחשוב מחדש, להחליף דיסקט, או פשוט לבקר בגדה.

בישראל חיים כיום כשמונה מיליון בני אדם. אינני יודע כמה מהם סיירו לאחרונה בשומרון, חוץ מאלה המתגוררים שם כמובן. כשנוסעים בכבישים המפוארים שנבנו בהשקעה אדירה בכל רחבי הגדה - כבישי 5 כוכבים עם נתיבים רבים ועמודי תאורה, שכמותם לא תראה למשל ביישובים אחרים בדרומה של ישראל או בצפונה - קשה להימנע ממסקנה שהם כאן כדי להישאר. כמעט חצי מיליון ישראלים מתגוררים כיום בגדה ("יהודה ושומרון" כפי שהיא מכונה מאז עלייתו של בגין לשלטון). רובם מרוכזים בגושי ההתיישבות הגדולים, אבל גם ביישובי גב ההר מתגוררים היום יותר מחמישים אלף ישראלים, חלקם במאחזים לא חוקיים. מדובר באלפי משפחות. כשאומרים "מאחזים", לרוב הציבור הישראלי נדמה שמדובר בחבורת נערים פורעי חוק שממקמים קרוואן בודד על ראש גבעה וחיים בתנאי שדה מחתרתיים. זו טעות. כל המאחזים, כולם, זוכים לתשתיות מהמדינה, והתואר "בלתי חוקי" הוא לא יותר מאשר אמתלה הסברתית. במאה ה- 21, גם פעילי הימין האידאולוגיים ביותר לא יעלו על גבעה עם ילדים קטנים ויחיו בקרוואן ללא חשמל ומים זורמים. וכך עשרות אלפים מתנחלים ביישובים ובמאחזים מקבלים חשמל ומים וכבישים ותאורה סביבתית, מפנים משם את האשפה ומעניקים להם איכות חיים. אבל הם אינם אשמים, הם אינם כנופיות של פורעי חוק, כפי שחלק "מלוחמי השלום" הישראלים מנסים להציגם, כי המדינה אינה רואה בהם כאלה. ואם בעיני המדינה הם אזרחים נאמנים אשר לפעמים מנסים למתוח את גבולות האפשר, ולקבוע עובדות וליישר את המדינה לרצונם ולמעשיהם, אז מה לנו כי נלין עליהם?