בכל פעם שהמצב במזרח התיכון נראה כמשהו שלא יכול להסתבך יותר, הוא מסתבך יותר. סוריה נקרעת במלחמת אזרחים עקובה מדם כבר שנתיים, מאבק שחדרו אליו בשנה האחרונה גם לא מעט גורמי טרור עולמיים וסניפים מאולתרים של אל-קאעידה. במקביל, חיזבאללה נשאב לסכסוך ומזרים מאות לוחמים לתוך שטח סוריה, איראן מזרימה מן העבר השני גדודים של משמרות המהפכה, טורקיה מעורבת, האש זולגת לכל עבר, בירדן מנסים להקים איזור חיץ לפליטים, רמת הגולן סופגת ריקושטים והזירה כולה גועשת. והנה גם ישראל מצטרפת לחגיגה.
אז בואו נעשה סדר מסוים בדברים: במאמר הקודם שפרסמתי ב"אל-מוניטור" הופיעו כמה רמזים: הראשון, ובו קביעה חד משמעית שהובאה מפיו של בכיר בטחוני בישראל, לפיה הנשק הכימי של בשאר אל-אסד נמצא בשלב הזה בשליטה מלאה של המשטר הסורי. אין עליו איום. על פי ההערכה, נסראללה לא מעוניין בנשק כימי, הוא יודע שזה יביא לו בעיקר צרות, מכיוון שישראל לא תשלים לעולם עם נשק להשמדה המונית בידיו של מנהיג חיזבאללה. יחד עם זאת, הבכירים הביטחוניים בישראל הבהירו שישראל תמנע גם זליגה של נשק "מפר איזון" מסוריה לחיזבאללה. לא רק נשק כימי. התקיפות שביצעה ישראל, לפי גורמי מודיעין במערב, בסוף השבוע באזור דמשק הוכיחו כי היא מתכוונת לכך ברצינות.
שלושה סוגי נשק סורי נחשבים בישראל כ"קאזוס בלי", כאלה ששוברים איזון, כאלה שישראל לא תרשה העברתם לידי חיזבאללה. זאת, בהתעלם מהסוגיה הכימית. על פי מקורות ביטחוניים מנוסים, סוגי הנשק הללו הם: טילי קרקע-ים מסוג "יאחונט", מדוייקים, קטלניים, המסוגלים לפגוע באניה או פלטפורמה ימית במרחק 300 קילומטר ואף למעלה מזה. טילים כאלה יהפכו את קידוחי הגז במים הכלכליים של ישראל למטרות מטווח. הסוג השני הוא טילי נ"מ מסוג SA17, שנחשבים למפרי איזון בכל הקשור לחופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי. הסוג השלישי הוא זה שהופצץ בימים האחרונים בדמשק.
זה בדיוק מה שקרה. על פי גורמי מודיעין במערב, היעדים שהופצצו פעמיים (בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר, ובלילה שבין שבת לראשון השבוע) היו מאגרי טילים מסוג "פאתח 110" ומאגרי דלק מוצק לטילים אלה. מדוע הם נחשבים לנשק "מפר איזון"? כי הם מדויקים בהרבה מהסקאדים הישנים ומהרקטות של נסראללה, ומכיוון שהם מונעים בדלק מוצק ומשוגרים ממשגרים ניידים. פרשנות: הדיוק הוא אלמנט קריטי. אם לנסראללה יהיו טילים שטווח הפיזור שלהם הוא כמה עשרות מטרים בלבד, כמו טילי הפאתח, פירוש הדבר שהוא מסוגל לאיים על שדות התעופה של חיל האוויר הישראלי ועל מתקנים אסטרטגיים נוספים. ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה. עניין נוסף, חמור אף יותר בעיניים ישראליות: העובדה ששיגור טילי הפאתח לא מצריך הכנה ארוכה ומסורבלת, שנצפית על ידי המל"טים הישראלים. בגלל העובדה שהוא מצויד בדלק מוצק, הפאתח יכול להיות משוגר במהירות, תוך כמה דקות, מרכב קטן יחסית, ולפגוע ביעד בדיוק קטלני, עם ראש נפץ במשקל חצי טון. אין אפשרות לצפות מראש, אי אפשר ליירט מהאוויר. אם יש נשק "מפר איזון", במשוואה שבין ישראל לחיזבאללה, זה הנשק.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
