ביום חמישי האחרון [11 באפריל] נפל דבר בישראל; לשכת שר האוצר פרסמה הודעה רשמית לתקשורת. עד כה העדיף השר לפיד לשוחח עם הציבור באמצעות עמוד הפייסבוק שלו, וממילא לא העניק ולו ראיון אחד לתקשורת בשלושת החודשים שחלפו מאז הבחירות. בהודעה שהופצה בקרב הכתבים הכלכליים נמסר על ההחלטה להכביד את היד על העשירים; יועלה שיעור המס על דירות פאר, סיגרים, יאכטות, מכוניות יוקרה ושאר צעצועי אלפיון. באחד הפוסטים האחרונים שלו בפייסבוק, השווה לפיד את המשימה העומדת בפניו - כיסוי הגירעון הלאומי - לזו של משפחה ממוצעת שניצבת בפני אוברדרפט אימתני. נו, אם נמשיך באנלוגיה הזאת, הרי שהיוזמה להעלות את המס על מוצרי יוקרה תורמת לכיסוי הגירעון בערך כמו שקיצוץ בתקציב הגפרורים מסייע להקטנת האוברדרפט המשפחתי. החישוב הוא פשוט: הצעדים שלפיד מתהדר בהם שווים לאוצר המדינה בסביבות 300 מיליון שקל, בעוד הגירעון הכולל מגיע ליותר מ-40 מיליארד.
לא עברו שעות ספורות מההודעה המניפולטיבית שפרסמה לשכת השר לפיד והתמונה הרחבה כבר החלה להיחשף. ובכן מסתבר שלא רק העשירים יחטפו, כולם הולכים לשלם יותר: המע”מ יעלה, מס הכנסה יגדל וקצבאות הילדים יקוצצו משמעותית. אז מדוע לשכת השר, עד שהיא כבר מואילה לפנות לתקשורת, בוחרת להציג תמונה חלקית ומטעה? זה ברור, הכול נגזר ממשימת העל שהציב לעצמו שר האוצר: לשמור על הפופולריות בציבור בעודו גוזר גזירות ומטיל קיצוצים.
לפיד לא רוצה להיות יובל שטייניץ, שהפך מרצונו לבובה של פקידי האוצר, ועל הדרך איבד לחלוטין את האמון הציבורי. הוא גם לא רוצה להיות רוני בר-און, סילבן שלום או בנימין נתניהו שהכהונה במשרד האוצר עלתה להם באובדן נקודות יקרות בדעת הקהל. לפיד רוצה להיות ראש ממשלה. לשם כך עליו ליצור תקדים, ולהוכיח שניתן להיות גם שר אוצר וגם פופולרי בעת ובעונה אחת.
נאמן למימרה הנושנה הקובעת כי 'אין הזדמנות שנייה לייצר רושם ראשוני' מנסה כעת השר לפיד להקסים ולקרוץ לקהל בוחריו. הוא אמנם חייב להכביד את ידו על ישראלים רבים, בני מעמד הביניים שכל כך יקרים ללבו, אבל הוא ימלא את הרשת בפוסטים רגישים שבהם יכתוב עד כמה קשה ומייסרת היא המלאכה. לקצץ כן, אבל עם חיוך אמפטי ודמעה בזווית העין. הרי ברור לו שאם עכשיו, עוד לפני שהחלה הקדנציה, יוטבע בו דימוי המקצץ האכזר (מרבית קודמיו בתפקיד יוכלו לספר לו איך זה מרגיש), יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק בהמשך. אף אחד לא זוכר שבנימין נתניהו, לקראת תום תקופתו באוצר, קידם הפחתה במס הכנסה והוזיל מוצרי צריכה. תכנית הגזירות הנוקשה שהעביר אז, ממש כמו עכשיו בראשית הכהונה, קיבעה את הדימוי שלו בציבור, וגרמה לו נזק שלקח הרבה זמן לתקן. בדיוק מהמקום הזה מגיעים עכשיו הפוסטים הבלתי נגמרים בפייסבוק, ריקי כהן מחדרה, העימות המתחדד והמיוחצן מול הפקידות במשרדו והניסיון הגרוטסקי מהשבוע החולף להציג את תכנית הגזירות ככזו שתפגע קודם כל בעשירים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
