ירי הרקטות על אילת השבוע (17 באפריל), השביעי במספר, המחיש שוב את פגיעותה של הפינה הדרומית בישראל. היכולת להגן על אילת מוגבלת: תנאי השטח מקשים על פעולה של סוללות כיפת ברזל והסכם השלום עם מצרים לא מאפשר לישראל לפעול לסיכול טרור שמגיע מסיני. ישראל נאלצת, לפיכך לסמוך על מצרים שתפעל למנוע ירי משטחה, על אף הידיעה שמספיקה רקטה אחת כדי לפגוע אנושות בענף התיירות באילת.
אילת, ארץ החופש הנצחית שבה השמש תמיד זורחת, נתפסה עד לאחרונה כמפלט של שקט וביטחון לישראלים. זאת, למרות מיקומה של העיר הדרומית בקרבת שלושה גבולות: ירדן, סעודיה ומצרים. ארגוני הטרור שפועלים בסיני כמעט באין מפריע, זיהו בשנים האחרונות את נקודת התורפה הזו, ושתי הרקטות ששוגרו השבוע מאזור בקעת הירח בסיני, הזכירו עד כמה שברירי הביטחון הזה וכמה קל להפר את השקט באילת.
ב-2010, עוד בטרם נפילת מובארק, ירו ארגוני טרור פעמיים מסיני על אילת, ואותתו כי האחיזה המצרית בחצי האי הולכת ונחלשת. ב-2012 כבר נרשמו ארבעה אירועים של ירי רקטות, חלקם באחריות ארגונים פלסטיניים שהופעלו מעזה וחלקם בידי ארגוני ג'יהאד עולמי שהתבססו בסיני וגייסו פעילים מקרב האוכלוסיה הבדואית המקומית. זאת, בנוסף לפיגוע ההרג שביצעו מחבלים מארגון "אנסאר בית אל-מקדס" שחדרו לישראל מגבול מצרים באוגוסט 2011, מרחק קילומטרים ספורים מאילת.
גם בישראל זיהו, כבר ב-2010, את נקודת התורפה שבגבול עם מצרים ואת האיום הגלום באזור הספר שנוצר מאחוריו, כתוצאה מכך שמצרים מתקשה לממש את הריבונות שלה ולאכוף ביטחון. המאמץ העיקרי הופנה להקמת גדר גבול חדשה לאורך הגבול המצרי וליצירת תשתית לאיסוף מידע מודיעיני על פעילות טרור בסיני. לאיום הרקטות, עם זאת, לא נמצאה בינתיים תשובה יעילה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
