חיים על הגבול
שלומי אלדר גילה כי תושביה הדרוזים של רמת הגולן חלוקים לגבי המתרחש בסוריה השכנה, לא פחות מאשר אזרחי סוריה עצמה.
חלון ביתה של נג'אח ס. במג'דל שמס שבצפון רמת הגולן משקיף לעבר גדר המערכת הפרושה לאורך הגבול הסורי ועל סוללת העפר הצמודה לה. מדי פעם נשמעים בכפר הדרוזי הדי יריות ופיצוצים מעברו השני. כמאה מטר במורד הבית שוכנת "גבעת הצעקות". הגבול, הגבעה והבית הם שלוש נקודות הציון של חייה.
נג'אח, בת 68 היא יזמית לכל דבר. היא מנהלת חנות מצליחה בכפר שכל הנכנס אליה מקבל קפה, ולצידו סיפורים מרתקים שהגבול מהווה בהם את המוטיב המרכזי. ולא מדובר רק בגבול מדיני, אלא בכזה שמשסע משפחות, שחוצה קהילות ושמפריד בין דורות. למעשה, הסיפור של נ'גאח הוא סיפורה של האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן.
"יומיים לפני מלחמת ששת הימים (1967) נסע אחי הבכור, שגר איתנו בכפר, לדמשק כדי לקנות כמה דברים למטע התפוחים שלו. הוא תכנן לחזור לביתו כעבור ימים ספורים, אך גילה שהגבול נסגר. כמעט 35 שנה עברו עד ששוב ראיתי אותו.
35 שנה זה הרבה זמן
