שלל טעויות ביצע בנימין נתניהו לאורך קמפיין הבחירות שהוביל, אשר נגמר בכישלון צורב בקלפי. אחת המשמעותיות שבהן הייתה התקפתו על יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לאחר שזה הביע תמיכה בסירוב פקודה מטעמים אידיאולוגיים.

נתניהו, בניגוד לעצת רבים מיועציו, הסתער חזיתית על בנט בראיונות מיוחדים, ואיים כי מי שידבר על סרבנות לא יישב בממשלתו. המסר היה ברור. נתניהו היה בטוח שההתקפה הזאת תגרום למנהיג הבית היהודי, שנגס ללא הרף באלקטורט של הליכוד, נזק עצום. אך בימים שלאחר מכן הוא גילה כי הנזק כולו בצד שלו. בנט, שנוא נפשו, ממשיך לנסוק - על חשבונו.

בבית הנשיא, כשנתניהו ביקש משמעון פרס ארכה של 14 יום לטובת הרכבת הקואליציה, הוא חזר על אותה טעות בדיוק: הוא תלה את כשלונו להקים ממשלה בשני "הכוכבים העולים" של הבחירות האחרונות, נפתלי בנט ויאיר לפיד, והאשים אותם ב"החרמת הציבור החרדי בישראל".

שוב נגרר נתניהו להתקפה מיותרת שלא הניבה רווחים, אלא רק נזקים. שוב הוא תרם לחיזוקה של הברית- החזקה ממילא - בין לפיד לבנט, שהפעם כבר הכריז רשמית בדף הפייסבוק שלו שהוא לא נכנס בלי לפיד (עד אז הדברים לא צוטטו ישירות מפיו). בנט גם הזכיר לנתניהו באותה הזדמנות, כי הוא זה שהחרים אותו קודם, כשסירב לנהל עמו מו"מ קואליציוני.