הסטארט-אפ הבדווי הראשון בישראל
איברהים סאנע, נחוש לשנות את חייהם של לא מעט בדווים אקדמאים, בוגרי מקצועות הייטק, ולשם כך הקים לאחרונה את "מיזם בודקי התוכנה".
לחבר לקטר ההייטק גם את הקרון הבדווי
אחמד סיים בהצלחה (ממוצע 86) הנדסת תוכנה במכללת סמי שמעון בבאר שבע, הוא עוזר מסגר. נג'יב סיים בהצטיינות (91) הנדסת אלקטרוניקה, חשמל ומחשבים במכללה הטכנולוגית באר שבע, הוא אחראי קו קופות בסופרמרקט. באסם סיים בהצטיינות יתרה (95) הנדסת תוכנה במכללה הטכנולוגית באר שבע, הוא נציג שירות בבזק, ועאדל סיים בהצטיינות יתרה (ממוצע 98) הנדסת חשמל באותה מכללה, הוא עובד בבית אריזה. הם לא היחידים. בכל שנה יוצאים מן המכללות השונות בדרום הארץ, שם מרוכזת האוכלוסייה הבדווית, קרוב למאה בוגרים במקצועות ההנדסה. אלא שתעשיית ההייטק, הנחשבת גם היום לאחד מקטרי הצמיחה המרכזיים של ישראל, לא ממהרת לאמץ אותם לחיקה.
"הסיבות למצב הזה מורכבות" מסביר אברהים סאנע, מי שעומד בראש הסטרט אפ הבדווי הראשון שהוקם. "האוכלוסייה הבדווית לומדת במכללות כי מספר קטן מאוד של מועמדים מתקבל לאוניברסיטאות. שוק העבודה עדיין מעדיף בוגרי אוניברסיטאות, כך שכבר בשלב הראשון מצבם של הבדווים פחות טוב מזה של מועמדים אחרים.'' הסיבה השנייה, לדברי סאנע, היא גזענות. "כואב לי לציין את זה אבל אין ברירה", הוא אומר "המראיין ניזון מדעות קדומות ותפיסה סטריאוטיפית, והמועמד הבדווי צריך להיות המעולה שבמעולים כדי שהמראיין יעביר אותו בכלל לשלב הבא.'' הכישלונות החוזרים ונשנים להשתלב במקצוע אותו למדו מייאשים את הבוגרים, הם מאבדים תקווה וחלקם אפילו לא טורחים להמשיך לשלוח קורות חיים. "מכיוון שהם צריכים להתפרנס, הם לוקחים כל עבודה שיש", ממשיך סאנע, "לרוב מדובר בתפקידים שאין להם כל קשר למה שלמדו. רק בני מזל ספורים מצליחים להשתלב בתעשיה, על אף ולמרות הרקע ממנו הגיעו.''
סאנע עצמו (33, נשוי + 2, תושב לקיה) הוא אחד מאותם בני המזל. אחרי שסיים תואר ראשון בטכניון ושני מאונ' בן גוריון בתחום מערכות מידע ("לא למדתי במכללות" ) עבד כמה שנים במעבדות דויטשה טלקום ובחברת סיסקו. את הקושי בו נתקלים בוגרים אחרים פגש דווקא כשהפך ליזם. בנובמבר 2011 עזב את המטריה המגוננת של סיסקו, והקים את בית התוכנה הראשון במגזר הבדווי. העיתוי להקמת טופקסייט (topXite) לא היה מקרי .
