פסח 1968: ליל הסדר ששינה את דמותה של ישראל.

משפחת אובמה הסבה השבוע, בפעם החמישית, לסעודת סדר הפסח בבית הלבן, עם מצות, מרור ושאר ירקות. "פסח הוא חגיגה של החירות שאבותינו חלמו עליה, נלחמו בעבורה ולבסוף זכו בה", אמר הנשיא בברכת החג ששיגר לעם היושב בציון. "ראיתי איך החלום של חירות אמיתית מצוי במילים של ההמנון 'התקווה' – להיות עם חופשי בארצנו", התפייט אובמה, שחתם בסוף השבוע שעבר ביקור מוצלח בארץ הקודש. בירושלים הדהדה באוזני הצעירים שהתכנסו בבנייני האומה קריאתו להתבונן במציאות מבעד לעיני פלסטינים. התרגיל המחשבתי הזה, פשוט ומתבקש ככל שנשמע, אינו קל. הוא עומד בניגוד לאינדוקטרינציה שעברנו, שכללה שנים של חינוך ויצירת דה-הומניזציה מתמשכת של הפלסטינים. קשה למצוא צעיר ישראלי שאינו מדקלם את "בשורת" האין-עם-מי-לדבר. לעומת זאת, מתי מעט מוטרדים ממציאות הכיבוש בגדה.

בנאומו בפני הסטודנטים, סיפר הנשיא אובמה על הקשר המיוחד שהוא חש אל חג הפסח ואל המסר שבו. "זהו סיפור של מאות שנות שיעבוד, ושנים של נדודים במדבר", אמר לשומעיו הצעירים, "עבור אפריקאים-אמריקאים, יציאת מצרים הוא סיפור רב עוצמה על שחרור מכבלי העבדות, על יציאה לחירות ועל כבוד האדם, שתחילתו בימי העבדות והמשכו בתנועה לזכויות האזרח." יתכן שהנשיא ביקש להשוות את מאבק השחורים בארצות הברית לשחרור מכבלי העבדות למאבקם של הפלסטינים לשחרור מכבלי הכיבוש. יתכן. אם אכן כך הדבר, הנשיא יכול היה למצוא המחשה מובהקת לדבריו בתהלוכה הקטנה שצעדה בחברון, שעה קלה אחרי שהאייר פורס 1 נחת בנמל התעופה בן גוריון. קבוצה קטנה של פעילי שלום פלסטינים, ישראלים וזרים, עטויים במסכות בדמותם של הכומר האפרו-אמריקאי מרטין לותר קינג והנשיא אובמה, צעדו בסך ברחוב השוהדא - מקום שהיה במשך שנים ליבה של העיר הערבית ומזה כשני עשורים אסור לכניסת פלסטינים.

על חולצותיהם השחורות של הצועדים התנוססו המילים I have a dream"", דיוקנה של רוזה פארקס וסמלים אחרים של התנועה לזכויות האזרח האמריקאית. מגאפון קטן השמיע את השיר “Woke up this morning with my mind set on freedom”, אחד השירים שליוו את מאבקם של השחורים באמריקה. אחד המפגינים סיפר שהוא וחבריו מבקשים להזכיר לאובמה כי אלמלא המאבק לשוויון, לא היה כיום לארצות הברית נשיא שחור. "מרטין לותר קינג נאבק נגד ההפרדה באוטובוסים ובבתי הקפה" אמר אחר, "אנחנו נאבקים על יכולת הקיום שלנו ברחובות ובבתים של חברון." דקות ספורות אחר כך הסתערו מתנחלים מאנשי המקום על פעילי השלום, הפליאו בהם את מכותיהם, וניסו לקרוע את השלטים מידיהם. כמנהג "אדוני הארץ" בשטחים הכבושים, המתנחלים חילקו הוראות לחיילים שהגיעו בעקבותיהם. תשעה מפגינים נעצרו. אלימות מתנחלי חברון שוב נותרה ללא מענה.

אין מקום בגדה המערבית שבו האפליה צורבת יותר מאשר ברחובות חברון, שבה חגגו השבוע 800 תושבי העיר היהודים, בפעם ה- 45, את ליל הסדר. באותה שעה, היו שאר 160 אלף תושביה הפלסטינים נתונים בסגר. ככה זה בכל חג יהודי.