אלפי התיירים שמסתובבים מדי ערב בשדרות הצ'אוונג המפורסמות של האי קוסמוי שבתאילנד, לא הבינו מה מתרחש בבניין משרדים גדול בן 3 קומות הממוקם במרכז השדרה העמוסה. בין דוכני הג'ינס והטי-שירטס, המסעדות, הברים, מאורות המסאז' ואלפי רוכלי הרחוב, התמקם לו המטה של תנועת חב"ד, כמותו פזורים מאות ברחבי העולם. משעות הערב המוקדמות, נהרו לבניין הזה מאות אנשים, בכל הגילאים, רובם בחולצות לבנות, עם פיסת בד מוזרה על פדחתם. לבד הזה המעטר את קודקודו של יהודי מאמין קוראים כיפה, לאירוע עצמו קוראים "ליל הסדר", החג היהודי המכונן ביותר, סמל היציאה מעבדות לחרות, יציאת מצרים והחזרה לארץ המובטחת. בקוסמוי נערך לו הסדר ברוב עם והדר במרכזו של הבליל התאילנדי המיוזע, הקולני, הצבעוני והקסום שמושך מיליוני תיירים כל שנה למדינת האיים המופלאה הזו. רוב רובם של באי ה"סדר" בקוסמוי אינם יהודים שומרי תורה ומצוות, אבל את הלילה הזה, המסמל משפחתיות, אחדות וחרות עבור כל ישראלי, הם לא רצו להחמיץ.
כמעט ואין נקודה על הגלובוס שאין בה אפשרות להגיע לנציג המקומי של חב"ד, לקבל מיד עזרה בכל תחום שהוא, ואם יש צורך גם קורת גג – וכמובן ליל סדר תקני או שבת כהלכתה. אלפי שליחים של התנועה מפוזרים בעולם, נכונים לכל צרה וקריאה שלא תבוא. והן באות. ישראל היא אומה בת 8 מיליון בני אדם, שמייצרת פעילות גלובלית של עם גדול פי עשרות מונים. יש הודים שמוכנים להישבע שבישראל חיים כמה מאות מיליוני ישראלים. הרי את רובם הם פוגשים בדלהי, מומבאי, רישיקש, אגרא, גואה ואין ספור אתרים נוספים, נידחים וקרובים, מפורסמים ושכוחי אל. פעם השתתפתי במסע ג'יפים אתגרי בהימלאיה ההודית. כשהיינו ברמת לדאק, איזור נידח, שכוח אל, קשה מחיה ולא מיושב בפאתי ההימלאיה, הבחנו לפתע, אחרי ימים ארוכים בהם לא ראינו נפש חיה, בענן אבק מתקרב מכיוון מזרח. הענן, התברר כעבור כמה דקות, שייך לשלושה אופנוענים שעצרו מול טור הג'יפים המדוגמים שלנו. התברר שהם ישראלים. חוזרים מקשמיר, איזור המחלוקת שסוע הקרבות בין הודו לפקיסטן. מה יש לכם לחפש שם, שאלנו אותם, הרי זה מסוכן. ובישראל לא מסוכן? הם ענו מייד, אנחנו בכלל מירושלים. בעקרון, הם ברחו לקשמיר.
מעל הכניסה הראשית של בית חב"ד בקוסמוי, ביום שני האחרון, היה תלוי שלט "ברוכים הבאים" בעברית, ותחתיו "סדר פסח, תאילנד". הבניין הזה הוא המרכז הרוחני המקומי של תנועת חב"ד באי הפופולארי. בליל הסדר האחרון נערך שם שולחן ל-850 חוגגים, רובם תיירים ישראלים, שנהרו לבניין המואר מכל רחבי האי. הם אכלו מצות, נהנו ממצה שמורה יוקרתית, מבשר שנשחט בבתי מטבחיים בהכשר יהודי מיוחד, מיין כשר ומליל סדר כהלכתו. עליז, קולני ומושקע, שנמשך אל תוך הלילה.
בתאילנד היו באותו לילה לא מעט סדרים. חב"ד פעילה באיים נוספים, גם בבנגקוק ובצפון המדינה. התנועה מפעילה בתי מטבחיים, שוחטים כשרים, מאפיות, ומספקת לכל מי שרוצה מזון כשר לפסח, מצות, הגדות, כיפות ויין קידוש כשר. אין משימה שגדולה על שליחי חב"ד. בסך הכל, מעריכים אנשי חב"ד, הם ערכו סדר לאלפים רבים של ישראלים ברחבי המדינה. אבל תאילנד זו רק ההתחלה. כל המזרח מנוקד בנציגויות של חב"ד. הודו שורצת ישראלים בעשרות אלפים, וגם מדינות מתויירות פחות מכירות את הישראלים מקרוב. מהצדדים הטובים, וגם הפחות טובים שלהם. בספירה כוללת, מדובר בעשרות אלפי ישראלים שמטיילים, ברגל או ברכב, בכל רגע נתון, ברחבי המזרח. רובם תרמילאים שסיימו שלוש שנות שירות בצה"ל ויצאו לנקות את הראש. חלקם הקטן הוא הוריהם של אותם תרמילאים, שיוצאים לחפש אותם אחרי שנתיים-שלוש, במטרה להחזירם הביתה. בישראל יש בעלי מקצוע המתמחים באיתור ישראלים צעירים שנעלמו במזרח, בדרך כלל באיזה גסט-האוס נידח, כשהם הלומי פטריות הזיה, סמים, או קומבינציה של שניהם. חלק מהם מוחזרים ארצה מחוסרי הכרה, בעזרת אמצעים מיוחדים. נדרשת אחר-כך התערבות רפואית ושהיה ארוכה במוסדות שיקום, כדי להחזיר את הצעירים האלה למסלולם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
