מה משותף למשפחה ישראלית ממוצעת (זוג הורים, שניהם עובדים, שני ילדים, משכנתא וכלב) שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-9,600 שקל בחודש (2,500 דולר בחודש) ולמשפחה אחרת בעלת מאפיינים דומים שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-26,000 שקל לחודש (כ-6,800 דולר)? כל מי שבקיא ולו במעט ביוקר המחייה בישראל ימהר ויגיד מיד, כי מדובר בשתי משפחות החיות בשני הקצוות - זו מהיד אל הפה וזו ברווחה יחסית, ואין ביניהן ולו במקצת מן המשותף. אלא שעל פי נפלאות הסטטיסטיקה שתי המשפחות הללו הן בדיוק אותו דבר. שתיהן שייכות למעמד הבינוני בישראל, או כפי שהוא מוכר יותר בכינויו "מעמד הביניים", אותו מעמד שבשמו יצאו רבבות לרחובות בקיץ 2011 ותבעו צדק חברתי; אותו מעמד שבשמו התמודדו רבים בבחירות האחרונות לכנסת. אחד מהם, יאיר לפיד, אף הגיע להישג שיא, לאחר שנופף בסיסמה "לחזק את מעמד הביניים", והצליח לקבל 19 מנדטים שהפכו אותו למפלגה השנייה בגודלה בישראל.
אבל על מה, בעצם, אנחנו מדברים - כשאנחנו מדברים על מעמד הביניים?
על פי הסטטיסטיקה היבשה, למעמד זה משתייכים כל משקי הבית שהכנסתם מ-75% מההכנסה החציונית (ההכנסה שמחצית המשפחות נמצאות מעליה ומחצית מתחתיה) ועד ל-200% מעליה. ההכנסה החציונית ב-2010 בישראל עמדה על כ-13,000 שקל למשפחה והפערים בהכנסות של המשפחות בהתאם.
עוד לפני שנצלול לעולמם של הישראלים ממעמד הביניים, עלינו לציין עוד עובדה משמעותית אחת, והיא שהם הולכים ונעלמים. מעמד הביניים בישראל אינו מוגדר עדיין כזן נכחד, אבל כל הנתונים מעידים על כך שהוא הולך ומצטמצם. על פי מחקר חדש של מכון המחקר החברתי אדווה, בעשרים השנים האחרונות התכווץ מעמד הביניים בישראל ב-3.0%, משיעור של 30.8% מכלל משקי הבית, לשיעור של 27.8% בלבד. לאן נעלמו החברים? המוצלחים מביניהם טיפסו מעלה למעמד הגבוה, שחלקו בכלל משקי הבית עלה מ-36.5% ל-37.8%. החלשים יותר, כפי שניתן להניח, הצטרפו למעמד הנמוך שחלקו בכלל משקי הבית גדל מ-32.6% ל-34.4%.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
