ביקורו הצפוי של ברק אובמה בחודש הבא בישראל העלה בבת אחת לראש סדר היום את העיסוק בנושא המדיני, שהיה קבור ארבע שנים. גם הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, נערך להשיק מחדש את תוכניתו המדינית, שעוררה לפני יותר משלוש שנים עניין גדול בעולם.

לאחר שנעלם כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי, שמה ארה"ב מחדש את "התהליך המדיני" על שולחן המו"מ הקואליציוני, תוך שהיא רומזת באופן ברור מהו מיקומו בסדר העדיפויות ואיזו קואליציה רצוי להקים לשם כך. אפילו נתניהו, שהרחיק עצמו לכל אורך מערכת הבחירות מעיסוק בנושא הזה, מדבר בימים האחרונים על נכונותו לחדש את המו"מ מול הפלסטינים, ומשתמש בקלף זה במאמציו להקים ממשלה רחבה.

שאול מופז, שלא מסתיר את רצונו להצטרף לאותה ממשלה, עדכן את תוכניתו המדינית, שכותרתה: "קביעת גבולות והסדרי ביטחון תחילה". זוהי תוכנית שהושקה לפני יותר משלוש שנים, התקבלה בזלזול מופגן על ידי יו"ר קדימה דאז ציפי לבני, אולם קנתה לה תומכים בקהילייה הבינלאומית שראו בה קרן אור בשממה המדינית: תוכנית פרגמטית ומפוכחת שיכולה להתניע מחדש את המו"מ עם הפלסטינים.

מופז עצמו הוא "טרגדיה פוליטית". בשעה שבכירים ביותר במערכת הביטחון בעבר ובהווה הצביעו עבורו בבחירות האחרונות, הציבור לא נתן בו אמון רב, והוא בקושי רב עבר את אחוז החסימה. הפער הבלתי נתפס הזה - בין הפוליטיקאי מופז, שנתפש בציבור הכללי, ובמקרים רבים בצדק, כ"זגזגן", כאדם שאין לו מילה, כאופורטוניסט, לבין ההערכה כלפיו במערכת הביטחונית והבינלאומית כרמטכ"ל וכשר ביטחון, הוא עצום. אבל מופז לא נכנע לייאוש. הוא מאמין שגם עם שני מנדטים הוא עדיין רלוונטי ומשפיע. בימים הקרובים ישיק מופז מחדש את תוכניתו המדינית, אותה עדכן בעקבות "האביב הערבי", שהופך, לטענתו, את ההסכם עם הפלסטינים לשאלה כמעט קיומית.