בריסל. שלושים שנה אני מלווה מקרוב את יחסי החוץ של ישראל. לא פעם שמעתי מפי מדינאים ודיפלומטים גרמנים שישראל חייבת את תמיכתה של גרמניה לקרבנות השואה. הדברים נאמרו תמיד בחדרי חדרים, בלחש, אוף דה רקורד. בשבוע שעבר הם נאמרו בפומבי בידי המדינאי הגרמני הבכיר הנס פוטרינג,  אחד הפוליטיקאים הגרמנים המקורבים ביותר לקנצלרית אנגלה מרקל. דבריו של פוטרינג, מי שהיה במשך שנים נשיא הפרלמנט האירופי, נאמרו בפני אולם מלא מפה לפה במרכז בריסל. "אלמלא השואה, גרמניה לא היתה נמנעת בהצבעה באו"ם על הכרה בפלסטין כמדינה שאינה חברה בארגון", אמר האיש, שמונה אשתקד ליושב ראש קרן קונרד אדנאואר, הקנצלר הראשון של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה וזה שאחראי להסכם השילומים בין גרמניה לישראל. "היא היתה מצביעה בעד". פוטרינג לא הסתיר את תקוותו שאביגדור ליברמן- ששמו, ("איש אהוב" בגרמנית), אמר, אינו הולם אותו -  לא ישוב לבריסל כשר החוץ של ישראל. פוטרינג קינח באבחנה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מקשה על אירופה לקיים דיאלוג עם העולם המוסלמי. "קודם הישראלים לא רצו מעורבות אירופית, עכשו אתם גם נגד מעורבות אמריקאית", הצליף.

על הבמה, לצדו של הדובר הגרמני, ישבו אלוף במילואים עמי אילון, מי שהיה שר, ראש השב"כ ומפקד חיל הים, ועורך דין גלעד שר, מי שהיה ראש צוות המו"מ המדיני של ראש הממשלה אהוד ברק עם הפלסטינים. בשורה הראשונה ישבו הנדבן ופעיל השלום אורני פטרושקה, שותפם של אילון ושר להנהגת "עתיד כחול-לבן" ומנכ"ל העמותה דר נדלר. הם באו לבירת האיחוד האירופי, ביזמת קרן הנס זיידל הגרמנית, כדי לשכנע את האירופים להפעיל את השפעתם על האמריקנים. אילון ושר ביקשו לצייד אותם בתכנית המדינית שלהם, שעיקריה הכרה ישראלית במדינה פלסטינית ופתיחת משא ומתן עמה על הסדר הקבע, על בסיס יוזמת השלום הערבית ( שלום ונורמליזציה עם חברות הליגה הערבית תמורת נסיגה לקווי 67') והצהרה שאין לישראל תביעות טריטוריאליות ממזרח לגדר ההפרדה/הביטחון. מנהיגי "עתיד כחול- לבן" הזהירו כי ישיבה בחיבוק ידיים של האירופים עד לסיום המו"מ על חילופי שטחים, חלוקת ירושלים ופתרון בעיית הפליטים, יביאו לקיצה של ישראל היהודית והדמוקרטית. הם הציגו בפני בכירי האיחוד האירופי תכנית לפינוי מיידי של כל ההתנחלויות שממזרח לגדר, כולל מיפוי מדויק של שטחים פנויים בתוך הקו הירוק לצורך יישובם מחדש של המפונים. הם המליצו שכולם יפיקו את לקחי ההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה, שהפילו אותה כפרי בשל לידי החמאס (אירופה תמכה בהתנתקות) וימירו את החד-צדדיות המוחלטת בחד-צדדיות מתואמת.

קרן זיידל הזמינה אותי להצטרף לשלושת ימי המסע המרתק של ראשי "עתיד כחול- לבן" במסדרונות האין סופיים של האיחוד האירופי. השתתפתי בפגישות עם אישים מרכזיים בקבינט של הנציבות האירופית, עם בכירה במשרדה של שרת החוץ קתרין אשטון ועם חברים בפרלמנט האירופי. נחשפתי לתסכוליו של ארגון הגג של 27 המדינות שאוכלוסייתן גדולה מזו של ארצות הברית. שמעתי את חבר הפרלמנט, איבו ווג'ל, מי שהיה שר החוץ של סלובניה, מספר כיצד שרים ישראלים סירבו לפגוש את משלחת הפרלמנט האירופי שהוא עמד בראשה וחברי כנסת ישראלים הניחו להם להמתין שעה ארוכה מחוץ לחדר הישיבות. "ישראל משפילה אותנו" אמר ווג'ל.

התרשמתי מאוזלת ידו של האיחוד האירופי שהתכבד אשתקד בפרס נובל לשלום, בכל הנוגע להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים, הפסקת ההתנחלויות וסיום הכיבוש. כל הבכירים שעמם נפגשנו בבריסל, בלי יוצא מהכלל, האזינו בעניין רב לתוכניתם של האורחים, העירו הערות ולבסוף שלחו אותם לברלין, לפריס ולונדון, וגם לפראג, זו שהצביעה באו"ם נגד שדרוגה של הרשות הפלסטינית. עיתונאית אחת אפילו התריסה "למה בכלל באתם לכאן?". כשאילון, שר ופטרושקה הסבירו מדוע סנקציות כלכליות לא יניעו את התהליך המדיני, המארחים אמרו שהם מתפרצים לדלת פתוחה, שכן אין שמץ של סיכוי ש-27 מדינות האיחוד המיוצגות בבריסל יגיעו להסכמה ביחס לצעדי ענישה כלשהם נגד ישראל על הבנייה בהתנחלויות. נסיון העבר מלמד שהמלצות של הקונסולים האירופים לנקוט צעדים נגד ישראל כמו, למשל,  להטיל סנקציות כלכליות על ההתנחלויות – כפי שפורסם השבוע בעיתון "הארץ" - מעלים עובש במגירות האיחוד בבריסל. מצד שני, הדוברים הדגישו שכל עוד ישראל מוסיפה להרחיב את ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים, אין בדל של סיכוי שחברות האיחוד יגיעו לקונסנסוס לגבי שדרוג מעמדה של ישראל.