לפעמים נדמה, כי הדיבר ה 11 בפוליטיקה הישראלית מודל 2013 הוא איסור על המפלגות הדתיות להצטרף לממשלה, שבראשה עומד אחר אדם אחר מאשר בנימין נתניהו – אבל לא כך הדבר. החרדים לא נמצאים בכיס של נתניהו. בוודאי שלא, כאשר האיש החזק בש"ס חזר להיות אריה דרעי; על אחת כמה וכמה, כאשר מתרבים הסימנים שמעידים על שילוב כוחות בינו לבין חברו הוותיק מאז ימי "התרגיל המסריח" - חיים רמון.
"התרגיל המסריח" הוא כינוי שטבע ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בשנת 1990 לניסיונו של שמעון פרס, שעמד אז בראש מפלגת העבודה, להקים ממשלת שמאל-חרדים צרה בראשותו, במקום ממשלת האחדות הלאומית השנייה בראשות יצחק שמיר. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות ישראל שבה נפלה ממשלה בשל הצבעת אי-אמון, ושתי הדמויות הדומיננטיות שעמדו מאחורי הקלעים של המהלך היו חיים רמון ואריה דרעי.
מאז אותו תרגיל, המשיכו איש איש בדרכו הפוליטית. כעת נדמה, כי השועל הוותיק דרעי והאקרובט הפוליטי רמון מחדשים את הקשר הישן ביניהם, מנערים את האבק מחולצותיהם, וכמו במערבון טיפוסי יורדים לעיירה כדי לעשות סדר. בימים אלה עומדים השניים מאחורי היוזמה לגבש גוש חוסם שימנע מנתניהו את האפשרות להקים ממשלה, ויאפשר לחרדים לתמוך בממשלה שיובילו לבני או יחימוביץ'.
לכאורה, הבעיה העיקרית שמצפה לנתניהו ב 23 בינואר היא חלוקת התיקים בין חברי "גוש הימין- דתיים" שיכללו את הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. על פי הסקרים, הקואליציה הזאת, המאופיינת לעתים קרובות בקיצור "גוש הימין", תמנה לפחות 65 מנדטים. הדבר יאפשר לנתניהו להרכיב ממשלת בזק, ולהשאיר בחוץ את מפלגות המרכז, או להעניק לו יתרון חשוב במשא ומתן עם מפלגות המרכז.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
