גאווה ומבוכה בבית הנשיא

זה אמור היה להיות טקס שגרתי. עוד אחד מאותם טקסים שרשומים בלוח האירועים של בית הנשיא שבהם נושאים נאומים, מוחאים כפיים, מעניקים פסלון או תעודה, המוזמנים נרגשים מן המעמד הממלכתי, ולבסוף חוזרים הביתה לעיסוקיהם השגרתיים.

אבל דניאל בירנבאום, מנכ"ל חברת "סודה סטרים", שנבחר לקבל השנה מידי הנשיא את פרס היצואן המצטיין, הפך את הטקס שהתקיים לפני מספר שבועות לאירוע מדובר ובדיעבד, גם מעורר מחשבה.

הוא ביקש את זכות הדיבור, נטל את המיקרופון והסתכל לשמעון פרס בעיניים. "זו גאווה גדולה לקבל את הפרס ולהניף את דגל ישראל ב-45 מדינות, אבל דווקא בגלל המחויבות הזו אני חייב לספר לך, כבוד הנשיא, על משהו שחידד אצלי שאלה - חשובה יותר מתעשייה ויצוא. השאלה שאני שואל כאן היום היא איך אנחנו מתייחסים אחד לשני כבני אדם". שקט מפתיע השתרר באולם. מישהו פתאום שבר את הכלים.

כמה ימים מאוחר יותר, בראיון לאל-מוניטור, סיפר דניאל בירנבאום, (ששמו דומה לישראלי שובר מוסכמות אחר, המנצח דניאל בירנבוים), מה הביא אותו לחרוג מכל כללי הטקס.