אפשר להמר שההשקעה הכספית בבניית יכולות צבאיות מול איראן תימשך גם בממשלה הבאה – ללא כל קשר להרכבה. על רקע הגירעון העצום בתקציב 2012 שנחשף לפני מספר שבועות, 39 מיליארד שקלים, האשים ראש הממשלה לשעבר אולמרט את נתניהו בהוצאת 11 מיליארד שקלים מיותרים מתקציב המדינה על "הזיות הרפתקניות". אבל קשה להעלות על הדעת ראש ממשלה ישראלי שלא היה משקיע בהכנת אופציה צבאית לעצירת הגרעין האיראני. וגם אם האופציה הזו לא תתממש, עצם היכולת לאיים בה עשוי להתברר כהשקעה טובה לטווח ארוך.
גם נתניהו ה"חדש", זה שבנאום הניצחון/הפסד שלו בליל הבחירות גילה פתאום את ה"חתירה לשלום" כאחד מעקרונות היסוד של ממשלתו, עדיין הציב את המאבק באיראן כאתגר הראשון במעלה של ממשלתו העתידית. כל מי שפגש את נתניהו בשנים האחרונות לא יכול היה שלא להתרשם כי הוא רואה בעצירת תוכנית הגרעין של טהרן את משימת חייו, שליחות שההיסטוריה הטילה עליו. השליחות הזאת, שנעדרה לחלוטין ממערכת הבחירות, תצוף ותעלה על סדר היום כשתושלם הרכבת הממשלה.
בנאומו באו"ם בספטמבר, סימן נתניהו את הקו האדום המפורסם שלו לגבי איראן: יצור של 250 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20%. בקצב הייצור הנוכחי, ובהנחה שלא יסיטו שוב חלק מהחומר הבקיע לשימושים אחרים, עומדים האיראנים לחצות את הסף הזה כבר בחודש מארס, או לכל המאוחר באפריל. בזמן הזה ינסה נשיא ארה"ב אובמה לפתוח בדיאלוג ישיר מול האיראנים, מאמץ שצפוי להימשך לפחות עד אחרי שייבחר נשיא חדש באיראן בחודש יוני. אם עד הקיץ לא תסתמן פריצת דרך מפתיעה במגעים מול איראן יעמוד נתניהו, שוב, מול השאלה: לתקוף או לא לתקוף?
כבר בסתיו 2010 העלה לראשונה נתניהו את רעיון התקיפה באיראן כתוכנית מעשית. ראשי מערכת הביטחון אז בלמו אותו. וממילא, טען מאוחר יותר שר הביטחון ברק, צה"ל לא הכין את היכולות הנדרשות לפעולה כזאת. מאז, אישר הקבינט פעם אחרי פעם תקציבים מיוחדים לפיתוח יכולות מול איראן, השקעה שהסתכמה ב-11 מיליארד שקל, כפי שחשף אולמרט. "זו הוצאה על מהלכים שלא בוצעו ולא יבוצעו", טען ראש הממשלה לשעבר, והאשים את נתניהו בהשקעה ב"הזיות הרתפקניות".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
