היסטוריה מתרחשת בימים אלה על גדת הנילוס. בפעם הראשונה מוענקת לציבור המצרי הזכות להחליט אם ברצונו לקבל את מגילת הזכויות שהועידו לו שליטיו. קריאה בסעיפיה של טיוטת החוקה מגלה, כי בהחלט אין זה מסמך שכדאי להיהרג בגללו. למרות זאת, לידתה בייסורים: עשרה צעירים לפחות שילמו בחייהם במהומות דמים ברחבי מצרים, שהולידה המחלוקת על החוקה והמהלכים הפוליטיים שליוו אותה. בפעם הראשונה בעידן שאחרי מובארק למדו גם האחים המוסלמים את נחת זרועו של הרחוב.

בסתר ליבם, אפשר לנחש, מלגלגלים הסלפים הקיצוניים על האחים המוסלמים על ההישג המפוקפק. עבור הזרם הסלפי, "אַלְחכְּם לִלַה", הפסיקה היא לאל. כל מה שאיננו דבר אלוהים - בטל. ההמצאה המערבית המגונה שמכונה "חוקה" איננה מקור סמכות לגיטימי עבורם, כמו שבית מחוקקים שבחר הציבור אינו כזה. והנה בא הנשיא מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, וחוטא פעמיים. לא רק שהוא מאמץ קובץ חוקים מעשה ידי אדם, אלא אף מבקש לשאוב את הלגיטימיות שלו מהציבור.

יש בטיוטה המוצעת הרבה ממה שהמצרים ייחלו לו עשרות שנים. בעידן שלושת הנשיאים – גמאל עבל אלנאצר, אנואר סאדאת וחוסני מובארק – דרישה לעגן כמה מסעיפים אלה בחוק הייתה גוררת את הדורש לחקירה במרתפי המודיעין. סעיף 226 קוצב את כהונת הנשיא לארבע שנים, וקובע שאין ביכולתו להיבחר יותר מפעמיים. סעיף 151 מתיר להאשים את הנשיא בפלילים. אמנם נדרש רוב של שני-שלישים מחברי הפרלמנט כדי להגיש נגדו כתב אישום, אבל מעתה ברור, שהראיס איננו מעל לחוק. סעיף 48 אוסר צנזורה על כלי תקשורת, אלא בזמן מלחמה. כמה סעיפים מעגנים את חירות המחשבה, הדעה והיצירה. סעיף 3 מבטיח חופש פולחן לנוצרים וליהודים. קובץ סעיפים חברתיים אוסר על המדינה הלאמה שרירותית של רכוש פרטי, ניצולו של אזרח או סחר בגופו. סעיף 33 קובע כי האזרחים שווים בפני החוק, ואין ליצור ביניהם אפליה.

בכמה סעיפים הניחו מנסחי החוקה את היסוד למדינת הרווחה. הם קובעים כי מוגבלים ביכולתם, חלשים או קשישים יהיו זכאים לקצבה מן המדינה. סעיף 14 קורא לקבוע בחוק מתן משכורת מינימום "שתבטיח חיים בכבוד לכל אזרח". העסקת ילדים במשלח יד שאינו הולם את גילם אסורה (סעיף 70).