בימים הרחוקים ההם שלפני רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י (אוקטובר 2018), כשיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן (מב"ס) נחשב לתקווה הלבנה של המערב וכשאביו העניק לו את המפתח לפתרון בעיות המזרח התיכון, הבהיר הנסיך את עמדותיו המדיניות לחתנו של הנשיא דונלד טראמפ, ג'ראד קושנר, שנחשב אז לאחיו הרוחני.

קושנר, שחלק עם מב"ס את חזונו המדיני, אמר לו שכל מי ששלח את ידו בניסיון להגיע לשלום ישראלי-פלסטיני בשיטות הישנות, נכווה, וכי הוא מצפה מבן שיחו להעניק תמיכה לגישה חדשה. ומהי הגישה החדשה? שאל הנסיך, שהנושא הפלסטיני לא היה מעולם גבוה על סדר יומו. קושנר אמר שהוא מתכוון להכין את תמונת המצב בארץ הקודש ליום שאחרי השלום. כלומר, לתאר את היתרונות העצומים שיהיו לכל הצדדים מקיומו של שלום בר קיימא בין הפלסטינים וישראל, ולהותיר את הפרטים –  איזו ישות פלסטינית תקום בשטח, היכן יעבור הגבול, מה יקרה בירושלים, איך פותרים את נושא הפליטים וכל שאר הנושאים המצויים במחלוקת רבת שנים – להכרעת שני העמים הניצים.

נסיך הכתר התרשם, כמדווח, מן התפישה החדשה שלא נוסתה מעולם, קרי להתחיל מן הסוף, ואמר כי יהיה מוכן לתת יד למהלך הנועז בארבעה תנאים: שההסכם יתבסס על היוזמה הערבית, היא היוזמה הסעודית; שיהיה ברור כי מדובר בשתי מדינות ולא במדינה אחת ולא באוטונומיה פלסטינית בלבד; שישראל תפסיק בנייה משמעותית בהתנחלויות, אפילו אם לא תכריז על כך, ושתאפשר מיד בניית יחידות דיור לפלסטינים בשטח C, אשר האחריות האזרחית והביטחונית עליו נמצאת בידי ישראל.

מה שקרה בינתיים ידוע. רצח חאשוקג'י טרף לא מעט קלפים; מב"ס איבד הרבה מזוהרו; אביו נטל ממנו את תיק המזרח התיכון, "תכנית המאה" של צוות טראמפ, שאמורה הייתה להתפרסם כבר לפני חודשים רבים מתמהמהת, אם בגלל הבחירות בישראל, אם בגלל הבחירות הנוספות בישראל, ואם מסיבות אחרות. הוועידה הכלכלית  בבחריין (25 ביוני), בלי השתתפות ישראל, בלי השתתפות הפלסטינים, ובהשתתפות העולם הערבי בדרג נמוך, הייתה אירוע פתטי שניסה לשים את העגלה לפני הסוסים ולהתמקד ברעיונות כלכליים בלבד, ללא התייחסות לפתרון המדיני וללא מחויבות אמריקאית להשתתף במימונם. נדמה היה לרבים כי במנאמה נקברה התכנית האמריקאית, עד שלפתע החליט הקבינט הביטחוני-מדיני ב-30 ביולי להקים 715 יחידות דיור לפלסטינים בשטח C.