הכל פוליטי: כך מצליח ליברמן לקדם את חוק עונש מוות למחבלים
ראש השב"כ אמר השבוע כי הוא מתנגד להטלת עונש מוות על מחבלים, והסביר כי זה לא יועיל במאבק נגד הטרור. אבל כשנתניהו צפוי להקדים את הבחירות, המערכת הפוליטית פועלת על פי הגיון פוליטי הישרדותי בלבד.
במהלך סקירתו של ראש השב"כ נדב ארגמן בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום שלישי השבוע [6 בנובמבר], הוא נשאל על ידי ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) לגבי עמדתו בעניין חוק עונש מוות למחבלים. ארגמן השיב כפי שהשיב בעבר לאותה שאלה, כי הוא מתנגד להטלת עונש מוות על מחבלים, והסביר כי זה אינו מועיל במאבק נגד הטרור.
עמדתו של ראש השב"כ לא צפויה לשנות את החלטתה של הבית היהודי לתמוך בהצעת החוק ששר הביטחון אביגדור ליברמן מנסה לקדם כבר שלוש שנים ועד כה לא הצליח. העובדה שהבית היהודי החליטה לתמוך בחוק של ליברמן, היריב הפוליטי של ראש התנועה השר נפתלי בנט, מהווה ללא ספק ניצחון של שר הביטחון.
הצעת החוק המדוברת, שלפיה אפשר יהיה לגזור עונש מוות על מחבלים ברוב רגיל של שופטים (כיום יש צורך בהסכמה של כל השופטים), הוגשה מיד אחרי הבחירות האחרונות במארס 2015 על ידי ח"כ שרון גל (שהתפטר בינתיים מהכנסת), חבר מפלגתו של ליברמן. ארבעה חודשים מאוחר יותר דווח כי נתניהו הורה לשרי הליכוד להתנגד לחוק.
כשהצטרף ליברמן לממשלת נתניהו [מאי 2016], הוא דרש את העברת החוק, וכך אכן נקבע בהסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לבין הליכוד. נתניהו מצדו שמע את הערכת מערכת הביטחון שעונש מוות עלול להצית את השטח ואת התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לחקיקתו, ולא מיהר לקדם את החוק של ישראל ביתנו.
