לבנימין נתניהו היו כמה וכמה סיבות טובות להקדים את הבחירות ליוני הקרוב. רבות נכתב על רצונו של ראש הממשלה להגיע למשפט הציבור לפני שיובא למשפט פלילי. לא מעט דובר על כוונתו להפוך את חגיגות 70 השנה לעצמאות ישראל באפריל לפסגת קמפיין הבחירות שלו. מאמציו להפקיע את הטקס המרכזי בהר הרצל מידיו של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין השתלבו בהערכות האלה. אך לבחירה בחודש יוני יש סיבה נוספת, לא פחות חשובה מבחינתו של נתניהו; באמצע מאי, זמן קצר לפני מועד הבחירות הנכסף של נתניהו, אמור נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להחליט אם לדבוק בהסכם הגרעין עם איראן או לפרוש ממנו.

פיטוריו של רקס טילרסון ומינויו של מייק פומפאו למזכיר המדינה מחזקים את ההערכה שטראמפ עתיד לבחור באפשרות השנייה. כפי שמעיד אחד הציוצים שלו, פומפאו היה "מגלגל בחזרה את העסקה ההרסנית עם נותנת החסות הגדולה בעולם לטרור.'' בהיותו חבר קונגרס דיבר פומפאו בזכות תקיפה צבאית של מתקני הגרעין האיראניים. במקביל, אין אדם שמזוהה יותר מנתניהו עם המאבק נגד הסכם הגרעין, אשר נושא את חותמו של הנשיא ברק אובמה. חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן וצחצוח חרבות מול טהרן, יעלו את נתניהו לדרגת מושיע עם ישראל מ"שואה שנייה", כלשונו. מנהיג דגול כזה מסלקים בגלל "כמה סיגרים"?

היתרון הגדול של נתניהו, כפי שניסח זאת חברו ופרקליטו, עו"ד יעקב ויינרוט, בראיון ל"עובדה" שפורסם בנובמבר האחרון, הוא ש"ביבי הוא ביסודו אמריקאי, לא ישראלי". אך זה גם החיסרון הגדול שלו. אולי ישראל קטנה עליו, אבל לפי החוקה האמריקאית, מהגר לא יכול להיבחר לנשיא, כך שנתניהו לא יכול לכפות על ארה״ב את המדיניות של ממשלת ישראל ואת האינטרסים שלה. בעצם, אפילו מדיניות הגרעין של נתניהו שונה לחלוטין מזו של טראמפ. ראו את נכונותו של האחרון להיפגש עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, שמתפאר בפצצות הגרעין שלו. ייתכן שאלמלא האובססיה שלו למחוק כל זכר למדיניות של קודמיו בבית הלבן, בראשם ברק אובמה, טראמפ לא היה מתנגד כל כך להסכם הגרעין עם איראן.   

בסוף השבוע (9 במארס) דווח בחדשות עשר, כי נתניהו ביקש מטראמפ בפגישתם בשבוע שעבר לבטל את מכירת הכורים הגרעיניים המתוכננת לסעודיה, או לכל הפחות למנוע ממנה להעשיר אורניום בכורים הללו. לשכת ראש הממשלה לא הכחישה את הידיעה, אך בהזדמנות חגיגית זו הזכירה שמאז ומתמיד נתניהו מתריע כי "הסכם הגרעין עם איראן עלול לעורר דרישות ממדינות האזור לאותן יכולות שההסכם מאפשר לאיראן, כולל העשרת אורניום". "מדינות האזור" אינן כוללות כמובן את ישראל.