מה מעכב את יוזמת השלום של טראמפ?
השקת יוזמת השלום האמריקאית נדחתה (בשלב זה) לחודש מארס 2018. גורמים דיפלומטיים המעורבים בתהליך סבורים שהיוזמה לא תתפרסם ללא הסכמת נתניהו, שממשלתו הימנית אינה מאפשרת לו לבצע צעדים ממשיים בשטח לטובת הפלסטינים כפי שהבטיח.
יותר משנה לאחר ניצחונו בבחירות של דונלד טראמפ, והערפל הכבד המכסה את יוזמת השלום העתידית שלו במזרח התיכון רחוק מלהתפזר. לפי גורמים מדיניים, ג'ארד קושנר אמר לפני זמן מה שהוא עוסק ב"סגירות אחרונות" של היוזמה, בטרם תצא לפועל. עניין של כמה שבועות. בינתיים חלפו כמה שבועות והיוזמה עדיין עלומה.
לאל-מוניטור נודע כי הכוונה המקורית של טראמפ וצוותו הייתה להשיק את היוזמה בינואר הקרוב [2018], במלאת שנה בדיוק לכניסתו לתפקיד. זה אמור היה לקרות בטקס מרשים בוושינגטון בו ישתתפו, בנוסף לישראל (בנימין נתניהו) והפלסטינים (אבו מאזן) גם נציגים בכירים מסעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ומדינות נוספות במזרח התיכון, ביניהן כאלה שלא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. בטקס אמורים היו להשתתף גם נציגים בכירים של הקוורטט והקהילייה הבינלאומית.
כרגע, נראה כי הדד-ליין של ינואר אינו מציאותי והכוונה היא לדחות את ההשקה לחודש מארס הקרוב. הטכניקה בה נוקטים קושנר וג'ייסון גרינבלט, שליחיו של טראמפ למזרח התיכון, מהווה המשך ישיר ליוזמתו של הנשיא המצרי א-סיסי, שתכנן להשיק יוזמת שלום אזורית גדולה עם הצטרפותו של יצחק הרצוג והמחנה הציוני לממשלת נתניהו. בסופו של דבר, במקום הרצוג הגיע ליברמן [מאי 2016]. נתניהו הרים באותם ימים טלפון לא-סיסי והצהיר כי כל מה שהתחייב בפניו יקרה. נתניהו, לשם שינוי, קיים את מה שהבטיח. במסיבת עיתונאים שקיימו הוא וליברמן עם הצטרפותו של ליברמן לממשלה, אישרר נתניהו מחדש את מחויבותו לפתרון שתי המדינות ושניהם מלמלו משהו בזכותה של יוזמת השלום הערבית, עם הסתייגויות כמובן.
