אשליית "שיפור הביטחון" ביהודה ושומרון
בין האמפתיה בממשלה למחאת המתנחלים, לבין הפזילה של מנהיגי האופוזיציה לימין, איש לא אמר השבוע את האמת: ביטחון הוא בור ללא תחתית. אין קץ למיגון, לחומות ולכבישים העוקפים שאפשר לסלול. אך כל עוד הכיבוש נמשך, אין אבטחה שתמנע את הפיגוע הבא.
כשראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס ביום שני בצהריים (6 בנובמבר) אל חדר הישיבות של סיעת הליכוד, הוא ידע כי בפנים ממתינים לו נציגי המשפחות השכולות של הרוגי הטרור מיהודה ושומרון, השובתים רעב מול מעונו בירושלים כבר שבועיים. בני המשפחות דורשים להעביר תקציבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שלטענתם הובטחו להם זה מכבר, למימון סלילת כבישים עוקפים ומרכיבי ביטחון אחרים בהתנחלויות.
נתניהו הגיע לישיבת הסיעה מוכן עם צ'ק על סך 200 מיליון שקלים לתגבור האבטחה בכבישי יהודה ושומרון - תקציב שסוכם עליו עם שר האוצר משה כחלון. נציגי המאבק ידעו על ההתפתחות הזאת מראש, ובכל זאת לא ויתרו על ההתקפה המאורגנת נגד ראש הממשלה שהועברה בשידור חי לכלי התקשורת שנציגיהם נכחו באולם.
שני הצדדים הפיקו תועלת מהאירוע המתוקשר - גם ראשי המאבק וגם נתניהו. מבחינת אנשי יהודה ושומרון, 200 מיליון שקל הן טיפה בים. דרישותיהם לחבילת אבטחה, שתכלול סלילת כבישים עוקפים, תאורה בכבישים, מצלמות אבטחה, גדרות משוכללות ותגבור התשתית הסלולרית, מסתכמות בשלושה מיליארד שקלים לכל הפחות. מבחינת נתניהו, המתקפה שספג אפשרה לו להציג "הישג" תקציבי שימצא חן בעיניי הימין, ואולי גם יסיט את דעת הקהל מחקירתם במשטרה של שני אנשי סודו, עורכי הדין דוד שומרון ויצחק מולכו, בפרשת הצוללות.
