מה יש לוועידת השלום בפריז להציע לישראל ולפלסטינים?

הודעתה של צרפת (22 בדצמבר) כי ועידת פריז השנייה לשלום במזרח התיכון תתקיים ב-15 בינואר, לא הפתיעה במיוחד את הישראלים. ובכל זאת, מאחר שיום אחד בלבד לאחר מכן התקבלה במועצת הביטחון של או"ם החלטה 2334 המגדירה את ההתנחלויות כבלתי חוקיות, ישראל לא יכלה שלא לתהות אם שני הצעדים אינם מתואמים. כך או כך, ומבלי להכריע גם בשאלה אם המועד החדש שנקבע לינואר נועד להבטיח את השתתפותו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ישראל כבר קיבלה את החלטתה. משרדו של ראש הממשלה דחה את ההזמנה עוד לפני שהצרפתים קבעו את המועד.

ישראלים רבים תומכים בסירובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתתף בוועידה, אבל מה בדיוק היא אמורה להניב? הצהרה? תוכנית עבודה? בסיס לעוד החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם? דומה שרבות נכתב על הסירוב, אבל מעט מאוד על התוכן.

נתניהו לא בדיוק סירב להזמנה לוועידה, אבל דחה הזמנה לפגישה בפריז עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) מיד לאחריה. הצרפתים קיוו שוועידה דו-מסלולית, שבה תוצאות השיחות הבינלאומית יוצגו לישראלים ולפלסטינים בצורה דיסקרטית יותר, תשכנע את ראש הממשלה הישראלי להשתתף. לצערם, הם התבדו.

אסטרטגית המסלול הכפול תואמת את ההגיון שמאחורי היוזמה הצרפתית, מכיוון שמטרת המפגש ב-15 בינואר הינה הכנת חבילת הטבות אותה ניתן בעצם לגבש ללא נוכחות שני הצדדים. חבילה שאמורה לעודד את הישראלים והפלסטינים לשוב למשא ומתן. מקור במשרד החוץ הצרפתי, שדיבר שלא לייחוס, הדגיש כי "מטרתנו מעולם לא הייתה לפתוח מיד בשיחות או להציע תוכנית שלום מקיפה. היעד שהצבנו לעצמנו היה להחזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לסדר היום הבינלאומי, ולקרב את שני הצדדים לחידוש השיחות. וזה מה שעשינו".