אין עמים שסבלו יותר מהעם היהודי מדעות קדומות ומתיאוריות קונספירציה. קשה למצוא עם שמילא יותר ממנו את תפקיד השעיר לעזאזל. בשנים הרעות ביותר שלהם בגלות אירופה, האשימו את היהודים בהפצת מגפות ובהרעלת בארות מתוך כוונה להשמיד נוצרים. מאות קהילות חרבו בפרעות שפרצו בימי הביניים בצרפת, בגרמניה ובמקומות נוספים, בעקבות עלילת הבארות והמגיפה השחורה. זה היה הרבה יותר נוח מאשר להאשים את האחראים אז על שירותי הבריאות העלובים. עד היום לא דעכה התיאוריה שישראל עומדת מאחורי פיגוע ה-11 בספטמבר. ההאשמות הקולקטיוויות האלה מלווות תמיד בהסתה נגד האויב היהודי ובהפחדה מפניו. מכאן, הדרך קצרה לענישה קולקטיווית באמצעות נידוי מהחברה בואכה השמדה.

והנה, אותו קורבן יהודי, זה שסבל מההכללות הגזעניות הללו, מחקה את צורריו. את תפקידו של מרעיל הבארות היהודי תפס בשבוע שעבר מצית היערות והערים הערבי. בעוד האש מכלה שכונות שלמות וחורשות ירוקות, ידע ראש הממשלה בנימין נתניהו (23 בנובמבר) כי "יש סימנים גם להצתות טבעיות וגם להצתות אנוש". למחרת אף הוסיף איום: "מי שמנסה לשרוף חלקים ממדינת ישראל ייענש". יממה לאחר מכן, ביום שישי, גל השריפות כבר זכה מפי נתניהו לתואר הכבוד "טרור" השמור לערבים: "כמו כל פשע, הדבר החשוב ביותר הוא ענישה", אמר נתניהו, "יש מחיר לטרור ההצתה". זה נמשך ביום ראשון עם "כל מי שמצית, בזדון או ברשלנות, כל מי שמסית להצית - נפעל מולם בכל העוצמה".

בשיחה עם בן כספית עשה שר החינוך נפתלי בנט אבחנה בין גל ההצתות הערבי, שהוא לדבריו "מכת מדינה", לבין הצתת אנשים ויבול חקלאי של פלסטינים בידי יהודים, תופעה שהגדיר כ"מקרה בודד". האבחנה שלו גם אמורה להסביר (לשיטתו) למה בתיהם של יהודים ששרפו ערבים עומדים על תילם, בשעה שבני משפחותיהם של מחבלים פלסטינים נותרים ללא קורת גג. "כשיהודים יציתו עשרות יישובים ערבים בבת אחת, בעיתוי הכי דליק ומסוכן בשנה, אפשר יהיה לנסות להשוות תנאים ועונשים", תירץ מנהיג הבית היהודי את האפליה. לדברי בנט, "כשמדובר בתופעה נרחבת ומתפשטת, יכולה המדינה לנקוט באמצעים קשים ומיוחדים על מנת לדכאה". משמע, לפי בנט, גל הצתות בודד וגדול ראוי ליחס שונה מאשר הצתות "קטנות" של שדות, כריתת עצים וגזל אדמות, הנמשכים ללא הפסק כבר 50 שנה.