ישראל חוותה בעבר את רוב סוגי הטרור: אינתיפאדת אבנים ובקבוקי תבערה [1987], אינתיפאדת מחבלים מתאבדים ופיגועי ירי [2001], מטעני צד, חטיפות חיילים, שיגור רקטות, ולאחרונה גם אינתיפאדת הבודדים שפרצה באוקטובר 2015 וכללה בעיקר פיגועי סכינים. אינתיפאדת הצתות – טרור המתמקד בהבערת אש, עוד לא הייתה לנו כאן.

גל השריפות שפקד את ישראל בסוף השבוע שעבר מסתמן כאירוע שכלל לא מעט הצתות בזדון, על רקע לאומני. היה בו ניצול מושלם של תנאי מזג אוויר קיצוניים: חורף שעוד לא החל, גשם שעוד לא ירד, צמחיה יבשה ודליקה ביותר ורוחות מזרחיות יבשות במיוחד שמלבות את האש. צריך גץ אחד כדי להבעיר יער שלם, או עיר גדולה, ובחלק ניכר מהמקרים היו כאלה שסיפקו את הגץ הזה ביוזמתם. רק בנס נמנעו אבדות כבדות בנפש, וישראל הזעיקה לטובת מאמץ הכיבוי עשרות מטוסי כיבוי מארצות סמוכות ורחוקות, כולל ה"סופרטנקר" המפורסם שבא מארה"ב בעלות כלכלית כבדה. לכולם ברור שבפעם הבאה זה יכול להיות רע יותר.

זה החל ביום רביעי שעבר [23 בנובמבר] בשריפה גדולה בעיירה זכרון יעקב, שגרמה לנזקים כבדים ברכוש. למחרת, כשפרצה שריפת ענק בעיר השלישית בגודלה בישראל, חיפה, חוו ישראלים רבים תחושת דז'ה-וו מעיקה: לפני שש שנים בדיוק, ב-2 בדצמבר 2010, פרצה השריפה המכונה "אסון הכרמל" שגרמה למותם של 44 בני אדם, רובם סוהרים שפונו מכלא דמון ונלכדו באוטובוס בוער בלב התופת. גם אז החורף התמהמה, אלא שאז פרצה השריפה בגלל רשלנות.

הפעם, על פי ממצאי החקירה עד כה, מדובר בגל גדול של הצתות שאיים להבעיר מדינה שלמה על יושביה. בידי המשטרה כ-30 חשודים בהצתות בזדון, 18 מתוכם ערבים ישראלים, השאר ערבים פלסטינים. אל מול כמויות ההרס והנזק הרב, הנאמד במיליארדים, ולנוכח הסכנה החדשה שצופן הטרור המוזר הזה, מתנהל כעת ויכוח איך לנהוג במציתים. על פי ראש הממשלה בנימין נתניהו, זהו טרור החמור מפיגועים אחרים ולכן ההתייחסות שלנו לעניין צריכה להיות בחומרה רבה.