זר שהיה מגיע לישראל וצופה במאמצי רוב חברי הכנסת ממפלגות הימין למנוע את פינוי והריסת המאחז הלא חוקי עמונה, היה משוכנע כי ביטחונה של מדינת ישראל עומד על הפרק.

החלטת בג"ץ לפנות את היישוב היהודי שנבנה על אדמה פלסטינית פרטית התקבלה אמנם לפני כשנתיים [דצמבר 2014], אך בית המשפט העניק למתנחלי עמונה ולמדינה ארכה בת שנתיים להסדיר את פינויו ולמצוא פתרון ראוי לתושביו. אבל במקום להיערך כראוי למימוש החלטת בג"ץ, מעדיפים המתנחלים בעמונה, מנהיגיהם במועצת יש"ע ומפלגות הימין (ליכוד והבית היהודי) לחפש נתיב "עוקף בג"ץ" שישאיר אותם בבתיהם.

ניסיון אחד הוא לקדם חקיקה בכנסת של חוק המכונה "חוק ההסדרה" (שממשלת נתניהו הקודמת סיכלה ב-2012), שמטרתו למנוע הריסת בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית; ניסיון שני הוא להשתלט על אדמות סמוכות לעמונה בטענה שקרקעות אלה הן "אדמות נפקדים", כלומר שאין להן בעלים, ואם ביום מן הימים יוכח אחרת תדאג המדינה לפיצוי הולם עבורם.

עיקר מאמצי הימין מתמקד כרגע בחוק ההסדרה. מבחינת המתנחלים זהו הפתרון האידיאלי בו לא יצטרכו לזוז מבתיהם. בשבוע שעבר [17 בספטמבר] חתמו 25 שרים, סגני שרים וחברי כנסת מטעם הליכוד על הודעת תמיכה משותפת בחוק ההסדרה. לעומתם, שרי הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, סבורים כי לחוק ההסדרה אין סיכוי לעבור בכנסת והם מבקשים לבצע הליך של הריסת עמונה כליל תוך הקמתה מחדש על קרקע סמוכה הנחשבת "אדמות נפקדים".