ליותר מזה בנימין נתניהו לא יכול היה לצפות. בתוך פחות משבוע שני מנהיגים רמי דרג מתייצבים לצדו. תחילה נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, חבר לצוות הדוברים של ראש הממשלה. הנשיא הפופולרי הצטרף למסע הדה-פופולריזציה של הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בקרב הציבור הישראלי. ספק אם נתניהו היה מצליח לנמק טוב יותר את ההתנגדות ליוזמה הצרפתית, מכפי שריבלין עשה זאת בנאומו באולם הפרלמנט האירופי בבריסל ב-22 ביוני.

כעבור חמישה ימים נתניהו סגר את עסקת הפיוס עם נשיא  טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, השותף של ישראל במאבק נגד האיחוד האירופי. סיום המשבר עם טורקיה הגיע בזמן -  בפתח חופשת הקיץ הממושכת. הישראלים, יהודים כערבים, ישובו לנהור בהמוניהם למלונות "הכל כלול" באנטליה. זו דרך בטוחה למחוק מזיכרונם כמה עולים מלונות הפאר החביבים על בני הזוג נתניהו ולהשכיח את פרשת מעונות ראש הממשלה. מי זוכר את הביקורת ששר הביטחון לשעבר, משה יעלון, הטיח בנתניהו בכנס הרצליה ואת ההופעה הלוחמנית של אהוד ברק בערוץ 2? 

העסקה עם טורקיה כוללת הקלות בסגר על רצועת עזה. זהו הישג חשוב לחמאס השולט באזור הזה. על השלכות ההסכם הזה על מעמדו הרופף של עבאס כבר נכתב כאן (19 באפריל). נתמקד אפוא בפרשת הפגישה שלא התקיימה בין ריבלין לאבו מאזן.

קשה להגזים בחשיבותו של הלא-אירוע הזה. ראשית, מן המפורסמות שריבלין אינו נחשב לעושה דברו או לדוברו של נתניהו. ראש הממשלה הרי לא חסך מאמץ כדי לבלום את כניסתו של ריבלין למשכן הנשיא. היחסים בין השניים צוננים עד עוינים. אשר על כן, אין לחשוד  בנשיא שהוא משמש שליחו של ראש הממשלה לענייני סרבנות. שנית, עמדותיו המתונות של ריבלין בנוגע לשוויון זכויות, חופש הביטוי ויחסי החוץ של ישראל, הפכו אותו ליקיר המחנה הליברלי בישראל. אין דין הכרזת "אין פרטנר פלסטיני" מפי מנהיגים הנחשבים "מתונים", כמו ריבלין ויצחק הרצוג, כדין "אין פרטנר פלסטיני" מפיהם של נתניהו וליברמן. בימים האחרונים שמעתי לא מעט אנשי שמאל מביעים אכזבה מסירובו של אבו מאזן להיפגש עם הנשיא.