נורות אזהרה נדלקו בכמה ממדינות אירופה כשהקבינט הישראלי אימץ את הצעת "חוק השקיפות", לסימון מיוחד של עמותות ישראליות שמקבלות מימון ממקורות זרים (כדי להזהיר את בני שיחם). כמעט כל ממשלה באיחוד האירופי וגם שלל קרנות אירופיות תורמות לארגוני זכויות אדם, לעמותות העוסקות בבקרה ולארגוני שלום שתואמים את ערכי האיחוד האירופי (דוגמה לכך היא "שלום עכשיו").

מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי האמון על הקשרים עם האיחוד האירופי סיפר לאל-מוניטור בעילום שם ששגרירי ישראל ברבות מבירות אירופה שלחו למשרד דיווחים מודאגים על החשש הגובר והולך אצל בכירי האיחוד מפני מה שנתפס כשחיקה בחוסנה של הדמוקרטיה בישראל.

האיחוד האירופי הוא השותף המסחרי העיקרי של ישראל. להסכמים המיוחדים של ישראל עם בריסל יש חשיבות אסטרטגית לכלכלת המדינה, לאקדמיה ולמחקר המדעי שלה. יחסי הקרבה בין אירופה לישראל מבוססים על תמיכה היסטורית וכן על זיקה לדמוקרטיה המערבית של ישראל. על הקשרים עם כמה ממדינות אירופה, כדוגמת מדינות סקנדינביה, מעיבים חילוקי דעות בסיסיים סביב הסוגיה הפלסטינית והביקורת הקשה על הכיבוש ועל מדיניות ההתנחלויות של ישראל. אבל הברית הפוליטית והכלכלית עם ישראל נשמרת, למרות המשבר בתהליך השלום במזרח התיכון והמלחמות האחרונות של ישראל.

הספקנות הזו כלפי המרקם הדמוקרטי של ישראל עלולה לחתור תחת יסודות הקשר עם האיחוד האירופי.