ביום חמישי [22 בינואר], כשצה"ל תגבר כוחותיו בצפון לאור המתיחות באזור, התאספו כ-900 ישראלים באולם הכדורסל "מכבי" בראשון לציון לערב של קרבות אבירים. הנפש הישראלית, כך נראה, לא מתנגדת אף פעם לעוד מנה של אלימות, אפילו אם היא משונה קצת כי זה נראה כמו משחק, אבל זה ממש לא: שבעה ישראלים ושבעה אורחים מחו"ל (מרוסיה, מדנמרק, מאסטוניה, מצרפת, מבלארוס ומאוקראינה) נלחמו זה בזה בחרבות, גרזנים וכידונים, עם קסדה על הראש ששוקלת חמישה ק"ג, שריון ששוקל שלושים ק"ג ועוד מגנים ששוקלים חמישה ק"ג. וכל זאת, בתוך זירה מוקפת שרשראות ברזל ומקושטת בדגלים מצוירים. כדי להשלים את האווירה, מוסיקה "ימי-הביניימית" מלווה את האירוע.

מיד כשהחל הסיבוב הראשון של הקרב הראשון, הקהל הגיב בנשיפת הפתעה קולקטיבית. התגובה העידה על ציפייתם לשעשוע מרוכך, למרות שבפועל קיבלו הצופים לוחמים שחובטים האחד בשני בעוצמה מפחידה. החרבות הכבדות אף התיזו ניצוצות בפגיעתן בשריון של האביר המתחרה. העסק קיבל תו תקן של רצינות כשהקרב השני הופסק בניצחון טכני לאביר הצרפתי, נהג משאית בן 23, לאחר שצוות מד"א פסק שהאביר הישראלי לא יוכל להמשיך מסיבות בריאותיות.

המארגנים מתייחסים לקרבות האבירים כאל אירוע ספורט לכל דבר, חלק ממסורת עולמית של שחזור ימי הביניים (לרבות המלחמות), אשר כוללת שלל ירידים ותחרויות בינלאומיות. כמאה ישראלים כבר לוקחים חלק בתרבות הזו, 20 מתוכם לוחמים.

גינדי ניז'ניק, למשל, משלים תואר שני בארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקר לבוש וטקסטיל בארץ ישראל של המאה ה-12. בשעות הפנאי הוא לובש שריון טבעות ששוקל 17 ק"ג, וגם נעליים ואדרת שתפר בעצמו. הידיים שלו שחורות מהשמן שבו מושחים את השריון. לידו מתרוצצות שלוש בנותיו בלבוש ימי ביניים מסורתי שתפר להן. "אי אפשר בלי תמיכה של המשפחה", הוא אומר, "זה גוזל המון זמן ועולה הרבה כסף. הבית הופך להיות כמו מחנה".