בנימין נתניהו וחאלד משעל מתקוטטים כבר 17 שנה. הסאגה הזו החלה בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה צעיר בישראל (1999-1996). לאחר תקופת שקט ארוכה, החל חמאס להרים ראש ולבצע פיגועי התאבדות בשטח ישראל. נתניהו חיפש דרך להכות בארגון, "בחתימה נמוכה". כדרכו הקבועה בקודש, נתניהו סלד מעימותים פרונטליים, מלחמות אמיתיות או מהלכים כוחניים שעלולים לטלטל את כסאו. הוא העדיף לפעול מתחת לרדאר. חאלד משעל היה אז אלמוני יחסית, פעיל חמאס בכיר שמתגורר בירדן ונחשב על ידי המוסד והשב"כ הישראלים לאחד מ"ראשי הנחש".

בנימין נתניהו הורה למוסד הישראלי לחסל את משעל "בשקט". למרבה האירוניה, הפעולה הצליחה [ספטמבר 1997], אך משעל לא חוסל. להיפך: מרגע שניצלו חייו, מעמדו נסק והוא הפך למנהיג הבולט ביותר בארגון, תחת השייח' אחמד יאסין. לאחר חיסולו של השייח' בידי ישראל ב-2004, הפך משעל לבעל הבית. לא בטוח שזה היה קורה אלמלא אותו ניסיון חיסול מוקדם.

חייו של חאלד משעל ניצלו הודות לתקלה מבצעית של יחידת החיסול "כידון" של המוסד הישראלי. הרעל שאמור היה להיות מותז לעבר עורפו פגע באוזנו, והתקרית כולה, שאמורה הייתה להיות מבוימת ולעבור בשקט, הפכה לקטטה, שאחריה הגיע מרדף, בעקבותיו נעצרו שניים מהמתנקשים שהזדהו כאזרחים קנדיים. התקלה הפכה לפארסה מדינית-ביטחונית מהדהדת, במסגרתה אולץ נתניהו לשגר בבהילות לירדן את ראש המוסד דני יתום, ולהעביר לירדנים את מבחנת ה"אנטי-דוט" שאמור לנטרל את השפעת הרעל על גופו של משעל, שאמור היה למות כעבור כמה שעות.

כך היה. דני יתום טס בבהילות לירדן, חייו של משעל ניצלו, וכדי לקבל את סוכניה בחזרה נאלצה ישראל לשחרר מהכלא את מנהיג חמאס השייח' יאסין. נתניהו נחלץ מהפרשה עם ועדת חקירה, השפלה וכאב ראש לא קטן. משעל המשיך מאז להמריא בשמי המזרח התיכון כמוציא ומביא העיקרי של חמאס. כזה הוא גם היום. כאב הראש של נתניהו הפך למיגרנה.