שמעון פרס אמר פעם, שהשלום הוא כמו סוס דוהר מתחת לחלון. מנהיג אמיתי הוא זה שיש לו אומץ לקפוץ מהחלון על גבו של הסוס ולדהור איתו. זו הזדמנות אחת, חד פעמית, אמר פרס, מי שמצליח לקפוץ על גבה של ההיסטוריה רוכב איתה. מי שנשאר בחדר, נותר מאחור.
מתישהו, בחודשים הקרובים, יצטרכו בנימין נתניהו ומחמוד עבאס (אבו מאזן) להחליט האם הם קופצים מהחלון על גבו של הסוס הדוהר, או נשארים לבד בחדר. לסוס שיחלוף בדהרה מתחת לחלונם יש שם. קוראים לו ג'ון קרי. נאומו של מזכיר המדינה האמריקאי ב"פורום סבן" בשבת האחרונה (7 בדצמבר) הבהיר, לאחרונים שעוד לא הבינו, שקרי הוא הכוח המניע העיקרי של הסיבוב הנוכחי והאינטנסיבי בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. למרות שנאומו של קרי בא לאחר הראיון שערך המיליארדר האמריקאי-ישראלי חיים סבן עם הנשיא אובמה, ולמרות שאובמה פיזר את הקסם הכובש הרגיל שלו, קרי היה האיש שגנב, לטעמי, את ההצגה.
הוא היה לוהט, משכנע, הקרין עוצמה ואמונה, דיבר כמו מטיף המסביר למאמיניו על הגאולה. זה לא היה נאום, זו הייתה דרשה. הוא הזכיר לישראלים באולם את שמעון פרס בימיו הגדולים, עם "המזרח התיכון החדש" שלו, שעלה בעשן של פיגועים, אינתיפאדות ומהפכות.
לאחר נאומו של קרי היה כבר ברור שהעניין הזה של המשא ומתן בין הישראלים והפלסטינים נמצא איתנו כאן כדי להישאר. אין לקרי תוכניות להתקפל, להיכנע או להתייאש. הוא הפגין אנרגיות עצומות, נחישות יוצאת דופן ויצירתיות מעוררת השראה. נכון לעכשיו, עושה רושם שמי שלוקח הכי קשה את מה שקורה בין הישראלים לפלסטינים, את המשך הכיבוש הישראלי והמשך מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל, הוא דווקא שר החוץ האמריקאי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
