הניצחון הגדול של הימין בישראל הוא לא מפעל ההתנחלויות. הניצחון גדול של הימין הוא בעצם הצלחתו להפוך את מרבית הציבור הישראלי לאדיש ומנומנם.

בתחילת השבוע (27 במאי) התקיים בתל אביב כנס שעסק כולו ביוזמת השלום הערבית. הכנס אורגן ע"י מרכז דניאל אברמס לדיאלוג אסטרטגי במכללת נתניה, קרן פרידריך אלברט וישראל יוזמת, קבוצה שהוקמה במטרה לקדם את היוזמה. הרבה מאוד אנשים השתתפו בכנס הזה, ביניהם  אנשי אקדמיה, כלכלנים ובכירים לשעבר במערכת הפוליטית.

חברי הכנסת היחידים שהשתתפו בכנס היו ח"כ אראל מרגלית וח"כ מרב מיכאלי, שניהם ממפלגת העבודה. מארגני הכנס הזמינו אמנם חברי כנסת ממפלגות הימין, אולם נענו בשלילה. המערכת הפוליטית הישראלית מביטה בימים אלה בעולם הערבי בכלל, ובפלסטינים בפרט, בעיניים מזוגגות. אין לאיש, כמעט, רצון להתחיל באיזשהו סוג של דיאלוג או ניסיון לפתור את הסכסוך.

את מקומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני תפסו איומים אסטרטגיים גדולים, כגון איראן וסוריה. ובעוד ראש הממשלה מזגזג בין האיומים השונים, והמערכת הפוליטית מיישרת עמו קו, יוזמת השלום הערבית לא זכתה כלל להתייחסות בישראל, אפילו לא להתייחסות רשמית כלשהי ממפלגת העבודה הישראלית. חברי כנסת בודדים בתוכה מביעים את דעתם האישית, אולם אין אמירה ברורה וחדה של העבודה - כמפלגה שמנהיגה המיתולוגי נרצח  לפני עשרים שנה על מזבח סיום הסכסוך.