ישראל פולס

אחרי התנצלות נתניהו בפני ערביי ישראל: האם הוא יפעל למען שוויון?

p
המחבר
בקצרה
חוסיין אל הייב, ראש מועצת טובא-זנגריה: הצבעת ערביי ישראל היא לא רק מטעמים אידיאולוגיים, אלא גם מסיבות אינטרסנטיות, ולכן היו בין ערביי ישראל גם כאלו שהצביעו לליכוד. עכשיו הכדור אצל נתניהו. זה תלוי בו ובממשלה שיקים.

מערכת הבחירות האחרונה חשפה תופעות שונות ורבות בחברה הישראלית שהותירו את הסוקרים וחלק ניכר מהפרשנים הפוליטיים בישראל מופתעים ומבולבלים. למרות התחזיות, בנימין נתניהו זכה בניצחון סוחף. הוא זכה לניצחון גם בקרב מגזרים אשר הנחת המוצא של הסוקרים ושל הפרשנים הייתה שהם "מאוכזבי ליכוד", המבקשים להעניש אותו. הסוקרים שנכשלו הגדירו את מגמות ההצבעה שנחשפו עם פרסום תוצאות האמת כ"כזרמים תת קרקעיים", אשר לבטח עוד ינותחו ויילמדו, אבל נראה שהתופעה המפתיעה מכולן היא זכייתם של הליכוד ונתניהו בקולות רבים גם במגזר הערבי. אמנם אין מדובר בהצבעה המונית לליכוד, ורוב ערביי ישראל שהשתתפו בבחירות הצביעו בהפרש ניכר לרשימה המשותפת, אבל מניתוח הנתונים עולה כי אין כמעט יישוב ערבי בישראל שלא נרשמו בו גם מצביעי ליכוד. ביישובים רבים, לא רק באלו הדרוזים שידועים בנאמנותם למפלגת השלטון, אחוז המצביעים שבחרו ליכוד נע בין שלושה אחוז לחמישה אחוזים מהקולות (מוסלמים, דרוזים, בדואים, נוצרים וצ'רקסים).

ביום שני (23 במארס), שבוע לאחר הבחירות, הזמין ראש הממשלה נתניהו לביתו בירושלים יותר ממאה ראשי רשויות ערביות ופעילים במגזר הערבי לשיחת פיוס והבהרה. רוב תשומת הלב וההתעניינות של התקשורת במפגש הזה התמקדו בהתנצלות הפומבית הראשונה של נתניהו על הדברים שאמר בצהרי יום הבחירות, כשהאיץ בתומכי הליכוד להציל את שלטונו מפני "הערבים שנעים בכמויות לקלפיות".

אבל בפגישה הזו ניתנה הזדמנות לבחון כאמור את התופעה המעניינת של ההצבעה הערבית לליכוד שהתרחשה מתחת לרדאר של הסוקרים – תופעה שיכולה להכלל ללא ספק בשורת ה''זרמים התת קרקעיים.'' במפגש בבית ראש הממשלה נכחו גם פעילי ליכוד שהיו אחראים על גיוס קולות במגזר הערבי.

אחד המשתתפים הבולטים במפגש היה חוסיין אל הייב, ראש מועצת טובא-זנגריה, יישוב בדואי בצפון שמתגוררים בו כ-6,000 תושבים. יותר מ-76 אחוזים מקרב המצביעים ביישוב הצביעו לרשימה המשותפת, אבל הליכוד קיבלה 62 קולות, שהם כ-3.5 אחוז מהמצביעים. מרצ קיבלה רק 17 קולות יותר מהליכוד. אגב, נתון מעניין נוסף הוא שש"ס ויהדות התורה, שתי הרשימות היהודיות החרדיות, קיבלו כל אחת אחוז אחד מהקולות בטובא-זנגריה.

"ערביי ישראל מהווים 20 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל, ולא כולם מצביעים למפלגות הערביות", אומר אל הייב. "יש הרבה מאוד אנשים שהולכים לפי אינטרסים אישיים, ולא רק לפי שיקולים אידיאולוגיים. לאנשים שהצביעו ביישובים הערביים למפלגות הציוניות יש בני משפחה או פעילים שעבדו כדי לגייס מצביעים עבורם. אצלנו בטובא הרוב הצביעו לרשימה הערבית, אבל גם למפלגות אחרות, ומביניהן נרשם מספר לא מבוטל [של בוחרים] לליכוד".

שאלתי את אל הייב אם פעילי ליכוד במגזר הערבי לא הרגישו שזו בעיה להגיע לבית נתניהו אחרי דבריו, שהתפרשו כאמירה נגד ערביי ישראל.

"מי שהוזמן הגיע", אומר אל הייב. "ראשי מועצת בית ג'אן כפר כנא, סג'ור, כפר ברא, נציג הנוצרים, אנשי דת, אנשי ציבור ושיחים בדואים מהנגב. לא כולם תמכו במפגש הזה. הפוליטיקאים הערבים תקפו אותנו ואת נתניהו על המפגש, ואמרו שראש הממשלה צריך להתנצל בפניהם, ולא בפני נציגי הציבור שהוזמנו אליו הביתה. עניתי להם שלא אני יזמתי את המפגש. הם, בתור נבחרי הציבור יכולים ליזום מפגש כזה.

"עכשיו הכול תלוי אם נתניהו רוצה להשאיר חותם. אם לא - אז אף אחד לא יזכור אותו. אנחנו יודעים שהממשלה הבאה שיקים תהיה יותר ימנית, ואנחנו מקווים שבקדנציה הזו, הרביעית שלו, הוא יפעל לקידום כל המגזרים. יש כאן צורך במדינה דמוקרטית לכל אזרחיה. יש אזרחים ערבים שנולדו כאן. הם אמנם לא הלכו לצבא, אבל הם בנו בתים וסללו כבישים, והם ראויים לשוויון. אין לנו מדינה אחרת".

שאלתי את אל הייב איך הוא מסביר את העובדה ש"מניעים אישיים", כפי שהוא מגדיר זאת, גרמו לאוכלוסייה ערבית להצביע לליכוד, דבר שהוביל להשלמת מנדט נוסף מקולות הערבים.

"הליכוד", הוא ענה, "קיבל כמה אלפי קולות. זה בעיקר מאנשים שיש להם חברים במפלגה. חברי כנסת כמו אבי דיכטר שבאו ושכנעו אנשים להצביע לליכוד. אני מכיר אישית את נתניהו. בקדנציה הראשונה שלו הזמנתי אותו והוא היה אצלי בבית. אירחתי אותו יחד עם רעייתו ונבחרי הציבור הערבי. לא היו אז בחירות, לא היה עניין פוליטי, שלחתי לו הזמנה ואמרתי לו 'אנחנו רוצים שוויון ותקציבים', ואז הוא הגיע".

אבל במגזר הערבי וגם מחוצה לו התחושה וגם המספרים מעידים על כך שהשויון המיוחל לא הגיע עדיין, גם לא ערב הבחירות. המועצות הערביות סובלות ממצוקת דיור, העדר תוכניות מתאר עירוניות, מחסור בתשתיות ועוד ועוד. אל הייב מסכים. "אני יכול להגיד לך שרוב הערבים שהצביעו למפלגה המשותפת רוצים שהיא תשתף פעולה עם השלטון, עם הליכוד, למען שיפור התשתיות, תקציב מוגדר לשיפור, והשוואת התשתיות עם המגזר היהודי. אני יכול לתת לך כדוגמה את יצחק רבין ז"ל שפעל למען ערביי ישראל. אני יכול להגיד לך ש-60 אחוז אצלנו הצביעו בזמנו עבורו. אפילו ש"ס קיבלה מאיתנו לא מעט קולות כאשר אריה דרעי כשר הפנים פעל לשוויון  בין יהודים וערבים. ולכן, זו המסקנה. הצבעת ערביי ישראל מונעת לא רק מטעמים אידיאולוגיים, אלא גם מסיבות אינטרסנטיות, וזה מה שקרה הפעם עם הליכוד. עכשיו הכדור אצל נתניהו. זה תלוי בו ובממשלה שיקים".

רבים מראשי המועצות המקומיות הערביות מאמינים כי דווקא הביקורת שהוטחה בראש הממשלה על הדברים שאמר ביום הבחירות עשויה לגרום לתזוזה חיובית אצלו בתקצוב הרשויות המקומיות הערביות ובסגירת הפער והקיפוח. נתניהו, כך מאמינים גורמים שהיו במפגש, ישתדל להוכיח לערביי ישראל וגם לעולם שהוא באמת מצטער על דבריו, ושיפעל להיות ראש הממשלה של כולם.

ועד ראשי המועצות הערביות פרסם הודעה הערב כי משתתפי פגישת הפיוס אצל נתניהו אינם מייצגים אותם ואת ערביי ישראל בכללותם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: likud, knesset, israeli politics, israeli elections, israeli arabs, israel, benjamin netanyahu, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept