ישראל פולס

המתיחות בין חמאס למצרים עלולה להוביל להסלמה בעזה

p
המחבר
בקצרה
עד כה מצרים לא חסכה מאמץ כדי למנוע מלחמה בעזה ונטלה חלק אקטיבי בהרגעת המצב, אך נדמה כי בשלב זה היא מעוניינת להגביר את המתיחות עם חמאס. השאלה הגדולה היא מה יקרה אם ירי הרקטות מעזה יימשך.

ביום רביעי השבוע [15 בינואר] נשמעה אזעקת צבע אדום ביישובי עוטף עזה  בעקבות ירי ארבע רקטות מהרצועה. שתיים מהן יורטו ע"י כיפת ברזל, והשתיים האחרות נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו לנזק או לנפגעים. בעקבות שיגור הרקטות תקף חיל האוויר מטרות חמאס בצפון הרצועה, ועפ"י דיווחים מעזה זה היה גל התקיפות הכבד ביותר מאז מבצע "חגורה שחורה" [נובמבר 2019].

בצה"ל מעריכים כי הרקטות שוגרו ע"י פעילים סוררים מהג'יהאד האסלאמי, אך התגובה הצבאית כוונה אל חמאס. "חמאס אחראי על הנעשה ברצועת עזה וממנה, והוא יישא בהשלכות לפעולות נגד אזרחי ישראל", הסביר דובר צה"ל. בצה"ל נערכים להמשך ירי הרקטות ופרסו סוללות כיפת ברזל באזור הדרום.

ירי הרקטות האחרון מעזה התבצע ב-25 בדצמבר אל אשקלון, בדיוק כשראש הממשלה בנימין נתניהו ערך כנס פוליטי בעיר. נתניהו, שהורד מהבמה ע"י מאבטחיו עם הישמע האזעקה, אמר לנוכחים אחרי שהורשה לחזור: "חמאס והג'יהאד לא רוצים שאנצח. מי שירה – שיארוז את החפצים". הוא רמז כמובן לבכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא, שהיה אחראי לשיגור רקטה אל אשדוד בספטמבר האחרון במהלך כנס בחירות של נתניהו בעיר כדי להביכו, וחוסל על ידי צה"ל אחרי חודשיים.

אחרי שיגור הרקטה לאשקלון בדצמבר, העביר חמאס מסר לישראל דרך מצרים שלפיו הירי בוצע ע"י פעילים סוררים של הג'יהאד האסלאמי, והבטיח לנקוט צעדים מתאימים כדי ש"תקלות" מעין אלה לא יישנו. נתניהו, אולי בלית ברירה, קיבל את ההסבר כדי לא לפגוע במאמץ להשגת הסדרה, וקיווה לטוב. אבל ההבטחה של חמאס לשקט בדרום החזיקה מעמד כשלושה שבועות בלבד, עד יום רביעי השבוע.

התגובה של צה"ל – תקיפה של מטרות חמאס – לא נערכה רק בגלל שישראל רואה בחמאס את הריבון השולט בעזה ולכן אחראי לנעשה שם, אלא גם מתוך הערכה כי ירי רקטות מהרצועה אל ישראל, בוודאי ירי של רקטות ארוכות טווח, יכול להתבצע רק בהעלמת עין של אנשי הזרוע הצבאית של חמאס (במקרה הטוב) או בהיותם שותפים לירי (במקרה הרע).

זו כבר עובדה: כל הדיבורים וההבטחות מצד חמאס לשקט אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן. אחרי כל שיגור רקטות חמאס מוצא תירוץ שיקל באחריותו למעשה. פעם אחת אלה סוררים מהג'יהאד; פעם אחרת זו המצוקה הכלכלית שדחפה את הזרוע הצבאית לירי כדי "לשכנע" את ישראל להקל על המצור; באוקטובר 2018 אף טענו בחמאס בעקבות ירי רקטה לעבר באר שבע כי האשמה היא במכת ברק שהפעיל בטעות את מטולי הרקטות...

בכל הפעמים הללו המצרים הם שתיווכו בין ישראל לחמאס והג'יהאד האסלאמי כדי להשיג הפסקת אש או להעביר מסרים בין הצדדים שימנעו הסלמה שתוביל למלחמה בדרום. נכון ליום רביעי בלילה, המצרים לא התערבו הפעם, ולא העבירו מסרים מחמאס לישראל אחרי ירי ארבע הרקטות. בישראל מעריכים כי הלחץ של מצרים על עזה בעקבות ביקורו המפתיע של איסמעיל הנייה בטהרן, הוא שגרם לירי לעבר ישראל.

ב-3 בינואר הגיע הנייה לאיראן, בניגוד לדעתה של מצרים, כדי להשתתף בהלווייתו של מפקד משמרות המהפכה קאסם סולימאני. ההערכה הייתה, כפי שתיארתי במאמר קודם, שמצרים לא תעבור על זה בשתיקה. ואכן, הזעם המצרי היה כה גדול, שאספקת גז הבישול לרצועה הופסקה באופן מיידי. המטרה הייתה לסמן לראשי התנועה בעזה שמצרים לא תעבור בשתיקה על צעדו המתגרה של הנייה. בשבוע האחרון מקשים המצרים על מעבר סחורות ופלסטינים אל הרצועה וממנה דרך מעבר רפיח. איש אינו יודע מה יקרה כשהנייה יבקש לחזור לרצועה והאם המצרים יאפשרו זאת.

הלחץ המצרי על עזה מורגש היטב, ושניים מתושבי חאן יונס, ששוחחו השבוע עם אל-מוניטור, מספרים כי ברצועה מתגברת הביקורת על חמאס. "(אנחנו) כבר לא מפחדים להגיד מה שחושבים עליהם ולאן הם הביאו את עזה", אומר אחד מהם, "המחאה היא המונית, לא מדובר בקבוצה קטנה. פעם אנשי חמאס היו עוצרים את כל מי שפתח את הפה נגדם והשמיע ביקורת, אבל היום כולם מבקרים ומקללים. מה, חמאס יעצרו את כולם? יירו לנו ברגליים?"

התושב השני אומר, כי ברצועה לא מבינים מדוע חמאס החליט לשבור את הכלים, להפנות עורף למצרים ולבחור באיראן. ''מה לנו ולהם?", הוא שאל בכעס.

בשלב הזה קשה להעריך מהו היקף המחאה בעזה, אבל בישראל סבורים כי הגברת הלחץ המצרי על הרצועה מלחיצה מאוד את הנהגת חמאס. בין אם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס היו שותפים לירי הרקטות ביום רביעי ובין אם רק העלימו עין, ביקורו של הנייה בטהרן גרם ליצירת מציאות חדשה שבה מצרים לא יוצאת מגדרה כדי למנוע הסלמה בין ישראל לחמאס.

כאמור, עד כה המצרים לא חסכו מאמץ כדי למנוע התדרדרות צבאית בעזה ונטלו חלק אקטיבי בהרגעת המצב, גם אם לפעמים זה היה כרוך בוויתורים מבחינתם – למשל קבלתם בקהיר של מנהיגי הג'יהאד האסלאמי [אוקטובר 2019], הנתמכים באופן מוצהר וגלוי ע"י איראן. משלחות של המודיעין המצרי בראשותו של סגן ראש המודיעין איימן בדיע מגיעות בתכיפות גבוהה לרצועה – לא רק בעתות הסלמה אלא גם כדי לקדם הסדרה. לדברי מקור ישראלי, המצרים מעוניינים להראות נוכחות בשטח גם כדי להעביר מסר להנהגת חמאס, שלמצרים יש עניין רב בנעשה בעזה וכי העין המצרית פקוחה עליה. עד ביקורו המפתיע של הנייה בטהרן זה עבד. 

האם כל זה נגמר? נדמה כי בשלב הזה מצרים מעוניינת להגביר את המתיחות עם חמאס, עד שיוכח שמסר ההרתעה עבד ושמנהיגי התנועה הסיקו מסקנות מטעותם. מבחינת ישראל, השאלה המדאיגה היא האם מצרים תתערב ככל שירי רקטות מעזה יימשך. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: עזה

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept