ישראל פולס

האם הבוחרים הערבים יחזרו למפלגת העבודה?

p
המחבר
בקצרה
ח"כ עמיר פרץ משקיע מזמנו באלקטורט הערבי יותר מכל מפלגה יהודית אחרת במטרה להשיג לפחות שני מנדטים מהמגזר הערבי. הוא בונה על ייאושם של המצביעים מהמפלגות הערביות ועל אכזבתם ממרצ ומכחול לבן. "עשרות אלפי מצביעים ערבים מחפשים בית פוליטי שיקדם את צרכי הציבור הערבי לאחר שנואשו מהמפלגות הערביות,'' אומר בכיר בעבודה.

ח"כ עמיר פרץ, יו"ר העבודה-גשר, עסוק מאוד בסופי השבוע האחרונים. מאז שנבחר ליו"ר מפלגת העבודה [1 ביולי] עשה לו פרץ מנהג קבוע – לבלות את השבתות במרחב הערבי בישראל. הוא וצוותו חורשים את היישובים הערביים, הבדואים והדרוזים, ונפגשים עם פעילים וראשי מועצות. על פניו, פרץ משקיע מזמנו באלקטורט הערבי יותר מכל מפלגה יהודית אחרת. "אני האדם היחיד במרכז-שמאל שיכול לשלב בין החרדים והערבים, היחיד שיכול לשבת עם ערבים ויהודים ולמצוא את המכנה המשותף החברתי-כלכלי תוך התגברות על השסעים", הוא הסביר בראיון רדיו בשבוע שעבר [6 באוגוסט].

בכנס של מפלגתו בשבוע שעבר [5 באוגוסט] נשמע פרץ יותר מאופטימי לגבי הצלחת הקמפיין בקרב דוברי הערבית. "אנחנו נביא לפחות שני מנדטים מהמגזר הערבי והבדואי", הוא הבטיח. למרות ההבטחה, לא מדובר במשימה פשוטה. שני מנדטים הם כ-70 אלף קולות; בבחירות לכנסת ה-21 באפריל אחרון קיבלה מפלגת העבודה רק 5,542 קולות ביישובים ערביים ודרוזים – 1.3% מכלל המצביעים הערבים. בבחירות 2015, לשם השוואה, הצביעו למחנה הציוני - המסגרת הפוליטית הקודמת של מפלגת העבודה, 4.9% מכלל המצביעים הערבים. בעוד שב-2015 הייתה המחנה הציוני המפלגה היהודית הגדולה ביותר בקרב המצביעים הערבים, בבחירות 2019 היא התדרדרה למקום השביעי. מרצ, כחול לבן, הליכוד, כולנו, ש"ס וישראל ביתנו קיבלו כל אחת יותר קולות מהמגזר הערבי מאשר מפלגת העבודה.

כעת מעריך פרץ, כי בקמפיין ממוקד בחברה הערבית הוא יוכל לשכנע את רוב מצביעי מרצ וכחול לבן הערבים להצביע להעבודה-גשר ולהגיע לשני מנדטים במגזר הערבי. אם יצליח, זו תהיה תוספת כוח משמעותית כשהסקרים נותנים להעבודה-גשר שישה מנדטים בסך הכל.

יש לזכור שב-2015 היה למפלגת העבודה מועמד ערבי במקום ריאלי שאף נבחר לחבר כנסת, העיתונאי ושדר הרדיו זוהיר בהלול.

ברשימת העבודה-גשר לכנסת ה-22 ביקש פרץ לקדם מועמדים ערבים ודרוזים, אבל בשל ההתנגדות הרבה של חברי המפלגה שנבחרו בעשירייה הראשונה הוא הסתפק במקום התשיעי הספק ריאלי לסאלח סעד הדרוזי, במקום ה-14 לאחסאן חלאילה הערבי ובמקום ה-19 לפרחאן אבו ריאש הבדואי. זה אולי לא מספיק, אבל זה הרבה יותר מכל המפלגות היהודיות האחרות.

לאופטימיות של פרץ יש עוד סיבה. "עשרות אלפי מצביעים ערבים, רובם צעירים, מחפשים בית פוליטי שיקדם את צרכי הציבור הערבי לאחר שנואשו מהמפלגות הערביות", אומר לאל-מוניטור בכיר במפלגת עבודה, "בבחירות האחרונות הם הצביעו למרצ ולכחול לבן, אבל כחול לבן ממשיכה לאכזב לאחר שלא מצאה לנכון להציב שום מועמד ערבי במקום ריאלי ויש לה הרבה כאלה, עד אמצע העשירייה הרביעית. מרצ שינתה כיוון והתחברה לאהוד ברק השנוא בציבור הערבי".

ברק כידוע היה ראש הממשלה באירועי אוקטובר 2000 שבהם נורו למוות 12 מפגינים ערבים אזרחי ישראל (וכן פלסטיני שלא היה אזרח ישראלי). אמנם לאחרונה הביע ברק את התנצלותו על האירועים [23 ביולי], אבל ספק אם ההתנצלות הזו תפייס את הבוחרים הערבים. במאמר כאן באל-מוניטור טען עפיף אבו מוך כי התנצלותו של ברק הייתה חשובה מאוד, אך "אני לא מכיר אף אזרח ערבי שיכול לסלוח בקלות על אירועי אוקטובר 2000". פרץ בונה על כך שהמצביעים הערבים יתקשו להצביע למחנה הדמוקרטי המאחד את מרצ עם אהוד ברק.

בסיוריו ביישובים הערביים מקפיד פרץ להזכיר לשומעיו את יחס ראש הממשלה ומנהיגי המפלגות האחרות כלפי הערבים. בסיור בשפרעם לפני כשבועיים [27 ביולי] אמר פרץ: "העליונות וההתנשאות של נתניהו כלפי תושבי הפריפריה, ערי הפיתוח והמגזר הערבי עוברת כל גבול. מנהיגותו מנותקת, פותחת שסעים מדממים וזורעת תחושת קיפוח והזנחה שלא ניתנת לגישור".

פרץ הוא איש שמאל מדיני-חברתי המצדד בפתרון של שתי המדינות, מה שלכאורה מעניק לו יתרון מול כחול לבן. הוא גם מזוהה עם סיוע לאוכלוסיות חלשות. החברה הערבית (כמו החרדית) היא הענייה בישראל וזקוקה לתקציבים ולהעלאת בעיותיה לראש סדרי העדיפויות של הממשלה. פרץ מבטיח את זה בדיוק. יתרה מכך, יש סיכוי כי יצטרף לממשלת אחדות אם תקום אחת כזו, בניגוד למחנה הדמוקרטי, שסיכויה להצטרף לממשלה כלשהי קטנים. סקר של עמותת "יוזמות אברהם" [30 ביולי] הפועלת לשילוב ערביי ישראל הראה שהבוחרים הערבים רוצים להרגיש שהם משפיעים. לפי הסקר, התחייבות מפלגות השמאל-מרכז לפעול בסוגיות החשובות לחברה הערבית תעודד הצבעה בקרב 30% מהנשאלים.

לאחר האכזבה ממרצ שחברה לברק ומכחול לבן שלא הציבה שום מועמד ערבי ברשימתה, מבחינת הבוחר הערבי רק העבודה-גשר נותרה במשחק בקרב רשימות יהודיות מהמרכז-שמאל. פרץ מתכוון לנצל את היתרון הזה עד תומו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept