האם ליברמן ילך עד הסוף ויפיל את נתניהו?

נתניהו משוכנע שליברמן יעשה הכל כדי להפילו במטרה לאפשר לדור חדש של מנהיגי ימין לצמוח. ליברמן מצדו נלחם את מלחמות הציבור החילוני-ליברלי ואינו חושש מבחירות חדשות. ועדיין ההערכה הסבירה יותר היא כי תימצא הנוסחה הגואלת להקמת ממשלה.

al-monitor .

מאי 26, 2019

אלה הם הימים החשובים בחייו של אביגדור ליברמן. הפוליטיקאי הכי פחות מפוענח בישראל. מי שעלה מברית המועצות לשעבר בגיל 20 והפך, כנגד כל הסיכויים, למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שר התשתיות, שר התחבורה, שר החוץ ושר הביטחון, מחזיק עכשיו את המפתחות לעתידו של בנימין נתניהו, אולי גם לעתידה של המדינה כולה. ליברמן עשה כבר הכל ובשני הקמפיינים האחרונים נראה כמי שגמר את הסוס הפוליטי שלו ומיצה את החוויה. היה ברור שאת תקרת הזכוכית המבוצרת שמונעת מאנשים כמוהו להגיע לצמרת, הוא כבר לא ישבור.

ליברמן חוגג עכשיו ניצחון אישי אדיר: הוא הצליח, בניגוד ליריבו נפתלי בנט, להיכנס לכנסת עם עוד ארבעה ח"כים והפך ללשון מאזניים. בלעדיו, אין לנתניהו ממשלה. את דרישותיו הפוליטיות המפורטות הוא הציג מראש, עוד לפני הבחירות. הוא גם הודיע, חגיגית, שאין לו כוונה לסגת מפסיק אחד מהן. אז, אף אחד לא לקח אותו ברצינות. עכשיו, כולם לוקחים אותו ברצינות.

הדרישה הבולטת ביותר היא, כמובן, חוק גיוס החרדים. ליברמן אומר שאם החוק הזה, שעבר כבר בקריאה ראשונה בכנסת [יולי 2018], לא יעבור מיד בקריאה שנייה ושלישית, הוא בחוץ. ככה פשוט. החרדים, ובעיקר הפלג של ח"כ יעקב ליצמן המייצג את החסידות הגדולה בישראל, חסידות גור, דורש שינויים. ליברמן עונה ב"נייט" מהדהד ונתניהו כלוא בשטח האש בין הצדדים.

כרגע, אין ממשלה. ליברמן הוא היחיד שלא נבהל מבחירות חדשות. להיפך. אחרי שנים ארוכות של שממה פוליטית, ליברמן נהנה כעת מאהדה ציבורית רבה. הוא השתלט, בבת אחת, על המשבצת של יאיר לפיד: הוא אומר שהליכוד נותן לחרדים להשתלט על המדינה, שמאז חורבן בית שני לא היה מנהיג (כמו נתניהו) שנותן לחרדים את כל מה שהם רוצים. ליברמן נלחם את מלחמות הציבור החילוני-ליברלי והוא מאמין שגם אם המדינה תיגרר למערכת בחירות נוספת, לא הוא יפסיד ממנה. מערכת היחסים הקרובה שלו עם איילת שקד, השותפה הנכזבת לשעבר של בנט, מכילה פוטנציאל אלקטורלי לא מבוטל. ליברמן במקום ראשון ושקד במקום שני – ימין חילוני, ליברלי ופרגמטי שיכול להוות סוג של "תחיית המתים" עבור מי שכבר הוספד בפוליטיקה הישראלית.

בינתיים, עשרות אלפי ישראלים התאספו במוצאי שבת [25 במאי] ברחבת מוזיאון תל אביב להפגנה פוליטית שכינסו אנשי כחול לבן, העבודה, מרצ ועוד סידרה של ארגונים אזרחיים. ההיענות הייתה מרשימה, הרבבות גדשו את מרכז תל אביב והלחץ על נתניהו גבר. אבל לא רק על נתניהו יש עכשיו לחץ כבד: גם על חברי הכנסת תומכי שלטון החוק האחרונים שנותרו בליכוד (גדעון סער, גלעד ארדן, אבי דיכטר, יובל שטייניץ, יולי אדלשטיין), ובעיקר על משה כחלון וסיעתו, אשר הבטיחו במפורש לאורך כל הקדנציה הקודמת שיתנגדו לחקיקה פרסונלית שתמלט את נתניהו מאימת הדין.

גם בסטנדרטים של המערכת הפוליטית הישראלית עמוסת הדרמות והסערות, הימים הקרובים יהיו מהמותחים שידעה הפוליטיקה הישראלית בעידן האחרון. נתניהו חייב להרכיב את ממשלתו עד יום שלישי בחצות [28 במאי]. אם ייכשל, יאבד את המנדט להרכבת ממשלה, והכדור יחזור לנשיא המדינה שיקיים שוב סבב התייעצויות עם ראשי הסיעות. הנשיא יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר ("שיש לו סיכוי להצליח") או להודיע על בחירות.

מבחינת נתניהו, בחירות חדשות הן אסון. לא רק כי הוא לא בטוח שיוכל לשחזר את הישגו האלקטורלי, אלא גם בגלל שלוח הזמנים שלו יידחה בחודשים ארוכים, אשר יאפשרו למערכת המשפט להשלים את השימוע ולהגיש נגדו כתב אישום בטרם יספיק לסרס את המערכת ולהשיג לעצמו חסינות בת אלמוות.

נתניהו וליברמן ניצבים עכשיו זה מול זה בשיניים חשופות, מגדפים ומאשימים זה את זה בבוגדנות, כשכל שאר השחקנים הפוליטיים שואלים את עצמם אם מדובר בהצגה מתוזמרת ביד אמן, או במשבר אמיתי. כל מי שעבר ליד הבית בבלפור בימים האחרונים, מוכן להישבע שזה אמיתי.

ליברמן ונתניהו הולכים יד ביד במשעולי הפוליטיקה הישראלית מאז שנות התשעים המוקדמות. עוד מעט 30 שנה. אין מה שהם לא יודעים זה על זה. ליברמן הוא איש ימין והצהיר כמה פעמים שלא יתן את ידו לעליית ממשלת שמאל. נתניהו עדיין משוכנע שליברמן יעשה הכל כדי להפיל אותו, לשחרר את הפקק מבקבוק השמפניה הפוליטי הישראלי כדי לאפשר לדור חדש של מנהיגי ימין לצמוח. מנהיגי ימין כמו ליברמן עצמו. אחרי כל זה, ההערכה הסבירה יותר היא כי ברגע האחרון, כמו תמיד, תימצא הנוסחה הגואלת: החרדים לא יצביעו על החוק והוא יעבור בקולותיה של האופוזיציה, או שהפלג החרדי המתנגד (ארבעה ח"כים) יצטרף לקואליציית 61 מאולתרת רק אחרי שהחוק יעבור.

הימים הקרובים יהיו גורליים. לליברמן, למערכת הפוליטית הישראלית ובעיקר לנתניהו. לא רק לשלטונו, אלא גם לחירותו האישית. השימוע שלו יתקיים ב-2 באוקטובר. מרוץ החסינות שלו מתעכב בגלל הקשיים הקואליציוניים. הוא בחיים לא היה מאמין שאלה שיחצצו בינו לבין החופש יהיו בעלי הברית הנאמנים ביותר שלו מאז ומעולם: אביגדור ליברמן מכאן, חסידות גור וחבר הכנסת ליצמן משם.

ההערכה היא שזה ייגמר בנסיעה אישית של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו לאדמו"ר מגור, על מנת להתחנן שם על עתידו. אם זה יקרה, אם זה יצליח, נקבל תשובה חלקית ביום רביעי בבוקר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020