ישראל פולס

ח"כ נחמיאס ורבין: הרצוג צריך לקבוע מועד לפריימריז

p
המחבר
בקצרה
בראיון לאל-מוניטור תומכת ח"כ איילת נחמיאס ורבין בקריאתו של רון חולדאי להקדים את הפריימריז במפלגת העבודה ("התמודדות אינה דבר רע") ומתייחסת לביקורת של הרשימה המשותפת ("גם לי זחאלקה אף פעם לא אמר שלום").

"הרצוג צריך לקבוע מועד לפריימריז על ראשות המפלגה, אין לו סיבה לחשוש מזה. חוסר החלטה הוא לא מצב טוב" – כך אומרת ח"כ איילת נחמיאס ורבין בראיון לאל-מוניטור, בתגובה לקריאתו השבוע [7 בספטמבר] של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, להקדים את הפריימריז על ראשות המפלגה. חולדאי, שמתלבט כבר תקופה ארוכה האם להתמודד על ראשות העבודה, העלה הילוך והכניס עניין במערכת הפוליטית המנומנמת. מבחינת הרצוג, מדובר בקריאת תיגר על מנהיגותו. במפלגת העבודה הולך וגובר כעת חוסר השקט הפנימי.

בראיון לערוץ 2 ביום שלישי, המשיך חולדאי, חבר מפלגת העבודה וראש העיר הבלתי מנוצח של תל אביב, באותו קו לעומתי נגד הרצוג. "אני אזרח מודאג", אמר חולדאי וציין וכי הוא שוקל להתמודד על ראשות המפלגה, הזהיר מפני כניסה לממשלה וטען כי בסקרים פנימיים העבודה יורדת. בניגוד להרצוג, חולדאי מביא איתו את הילת הביטחוניסט כטייס קרב מהולל בדרגת תת-אלוף.

ברקע, בוחן גם יו"ר המפלגה לשעבר ושר הביטחון לשעבר עמיר פרץ ("התנועה") את אפשרות חזרתו למפלגת האם העבודה, והתמודדות על ראשותה.

חברת הכנסת נחמיאס ורבין מעורה מאוד בהתרחשויות הללו. אף שנחמיאס ורבין (עו"ד, בת 45) נבחרה לכנסת רק לפני כחצי שנה, היא בעלת ותק וניסיון רב בכל הנוגע לחיים המפלגתיים, מה שנהוג לכנות הדי-אן-איי של מפלגת העבודה. כסטודנטית היא עבדה בלשכת ראש הממשלה יצחק רבין עד הירצחו [1995], והכירה מקרוב את המלחמות היצריות בינו לבין שמעון פרס על ההנהגה. לכן היא חושבת שהקרב המתחמם על הראשות הוא דווקא סימן טוב, המעיד כי המפלגה חזרה להיות שחקנית רלוונטית.

הראיון עמה התקיים יום אחד לפני מותה של סבתה שרה שטרן [9 בספטמבר], מסמלי תל אביב ומי שניהלה את "קפה תמר" 60 שנה.

אל-מוניטור: זה נראה כמו כרוניקה ידועה מראש: הפסד בבחירות ומיד מנסים לערוף את הראש של היו"ר.

ח"כ נחמיאס ורבין: קודם כל צריך להגיד שההישג של הרצוג היה מרשים, הוא הביא 800,000 מצביעים. רק רבין לפניו הביא הישג כזה. בלי קשר לכך אני מאמינה שצריכה להיות התמודדות על הראשות, כי חוסר החלטה הוא לא מצב טוב. לא להרצוג ולא למפלגה. זה חשוב כדי להכניס ודאות למערכת וגם כדי להיות מוכנים לכל תרחיש.

מעבר לכך אני חושבת שצריך להסתכל על הצד החיובי. למחנה הציוני היה הישג משמעותי בבחירות, התחדדו העמדות והתחדדה האידיאולוגיה. כעת, יותר אנשים רוצים להיות שותפים בהנהגה הזאת. ברור שלהרצוג יש החלטות מורכבות וקשות לקבל בעניין ההתמודדות, אבל התמודדות זה לא רע. חולדאי הוא חלק מהנהגת המפלגה, ויאמר לזכותו שהמפלגה הזאת תמיד הייתה חשובה לו. זו מפלגה גדולה ויש סופרמרקט של עמדות.

בואו נסתכל על המגמה החיובית: מפלגת העבודה חזרה להיות אטרקטיבית ורלוונטית עד כדי כך שאנשים מתחרים על ההנהגה שלה ומנסים לראות איך מחליפים את נתניהו. אני חשבתי שבוז'י היה צריך לעשות פריימריז מיד אחרי הבחירות, כך היה לו יותר קל.

אל-מוניטור: יש עוד סיכוי לממשלת אחדות? מה יקרה אם הרצוג ינסה להכניס אתכם פנימה?

ח"כ נחמיאס ורבין: אני חושבת שאסור לנו להיכנס. נתניהו מוכיח לנו מדי יום למה לא להיכנס לממשלה שלו. זה לא שהוא עושה איזה מעשה גדול. חוץ מאשר להוציא על עצמו סרטון נגד התקשורת, אני לא רואה מה הוא עושה שמעורר התפעלות.

טוענים כלפינו שאנחנו לא אופוזיציה, ואני אומרת שזה לא שלא היו לנו תקלות, אלא שזו אופוזיציה מאוד מורכבת, באותה מידה שהקואליציה קשה לניהול. מי שהיה בהצבעה על מתווה הגז ראה מה הולך שם.

לטעמי כרגע אין מישהו שיכול להרוויח מבחירות, לא ביבי, ולא אנחנו. וכמה שאני רוצה להחליף את הממשלה הזאת אני אומרת שצריך לנהוג במידה של אחריות כלפי הציבור. אי אפשר כל שתי דקות ללכת לבחירות. אני אזרחית לפני שאני פוליטיקאית.

סביב הדיון על מתווה הגז הלכתי לדבר עם כל מיני רגולטורים כדי להבין, וממש התחננתי בפניהם שיתנו לי סיבה טובה לתמוך במתווה, ולא קיבלתי תשובות מינימליות. אז לאיזה ממשלה ניכנס?

אל-מוניטור: אגב מתווה הגז, הותקפת על ידי שר האנגרגיה שטייניץ על זה שכינית בנאומך במליאה את המדיניות במתווה הגז "חזירית". הוא אפילו לא רצה להתייחס לדברייך. את מתחרטת על ההתבטאות?

ח"כ נחמיאס ורבין: זה לא היה אישי נגדו, והסברתי לו את זה אחרי הדיון. אמרתי לו שילך לתעשיינים בינוניים וקטנים וישאל אותם אם הם רוצים שיוציאו את הגז (מהקרקע) בכל מחיר. הם רוצים שיחברו אותם לגז, ואת זה - למרות שאפשר היה לעשות – לא עושים. אז נכון שיש תעשיינים גדולים שרואים את זה בצורה אחרת. "מדיניות של חזירים" זה לא הסגנון היומיומי שבו אני משתמשת, אבל יש גם משהו מאוד לא יומיומי בזה שמביאים להצבעה דבר כזה חשוב בצורה כזאת, בפגרה, כשלא כל הח"כים נמצאים בארץ.

אתה מבין שבכנסת זה המשחק. אחד הדברים שהתרגלתי אליהם מהר הוא לקרוא קריאות ביניים כדי לתת ביטוי להשקפת עולמי ולמלחמותיי.

אל-מוניטור: באותו הדיון בכנסת, נשמעת גם מתערבת בריב של ג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת עם חברת מפלגתך סתיו שפיר. הוא האשים אותה ואת מפלגת העבודה בגזענות, וטען ששפיר מתעלמת ממנו ומעולם לא אמרה לו שלום.

ח"כ נחמיאס ורבין: האמת, לא הבנתי מאיפה הוא נפל עלינו. הוא בא טעון. הקטע הוא שגם לי הוא אף פעם לא אמר שלום. עשרות פעמים מאז שנכנסתי לכנסת קידמתי את פניו בשלום, והוא לא ענה ואף טרח להבליט את זה שהוא לא אומר שלום בחזרה. אולי פעם אחת הוא ענה. אז צעקתי לו: "אתה אומר לי שלום במסדרון?"

אני מרגישה שזה קשור לכך שאין הפרדה בין חברי הכנסת הערבים מאז שיש רשימה משותפת. לי יותר קל עם דב חנין, הוא אחד האנשים האהובים בכנסת. לגבי הח"כים של בל"ד זחאלקה וחנין זועבי הייתי מצפה שלפני הכל הם ישרתו את הציבור שבחר אותם. גם אצלם לפעמים יש מידה של טהרנות. אולי לא קל להם איתי, אבל מעולם לא הסתרתי את דעותיי: העמדה שלי היא עמדה ביטחוניסטית. אני רוצה ביטחון גם בשבילם. אני רוצה גם ביטחון מדיני וגם ביטחון חברתי, מחינוך עד דיור. זה חינוך רביניסטי, על פיו אתה באמת צריך לדאוג לציבורים המוחלשים שלאורך שנים קופחו. השנים של נתניהו הן  שנים של זריעת שנאה והפחדה.

יש לי המון נושאים שאני יכולה להסכים עליהם עם הרשימה המשותפת, ויש המון דברים שאני לעולם לא אסכים להם. אז מה? אני ציונית, ובציונות שלי מותר לשאול שאלות קשות. אני אוהבת את הדגל ואת ההמנון ואני בוכה ביום העצמאות ובטקס הדלקת המשואות וזה לא הופך אותי לפחות חברתית. זה שאני ציונית לא אומר שאני אכזרית כלפי הערבים.

הרשימה הערבית המשותפת היא רשימה מורכבת. היה יותר קל בכנסות הקודמות להגיד שאתה לא מדבר עם בל"ד. אני מדברת עם איימן עודה, ואחמד טיבי ודב חנין. ואני מודה: קשה לי מאוד עם העמדות של זועבי. היא חיה כאן? שתייצג את העמדות של הציבור שלה. אמרתי את זה פעם לבאסל גאטס, שלפעמים כשאני מסתכלת מבחוץ זה נראה שאנחנו במפלגת העבודה דואגים לציבור הערבי יותר מאשר הם דואגים לערבים, ואנחנו לא עושים זאת מטעמים אלקטורלים.

אל-מוניטור: בכלל נראה שלא קל גם אצלכם בתוך המחנה הציוני, הרבה ויכוחים בין שמאל חברתי רדיקלי לבין ח"כים כמוך.

ח"כ נחמיאס ורבין: אני מייצגת את מפלגת העבודה של פעם. אני חברתית על פי תפיסת רבין: איך לייצר מנועי צמיחה, להגדיל את המשאבים ולטפל בנושאים החברתיים. רבין העלה את שכר המורים והקפיא את הבנייה בהתנחלויות, והשקיע משאבים איפה שאתה יודע שלעולם לא תפנה, ובפריפריה. זו מפלגת העבודה בה גדלתי.

למרות זאת, כניסת הכוחות היותר רדיקלים של המחאה החברתית לא היו בהכרח רעים, כי זה ניער אותנו. אבל מה שברור הוא, שאנו צריכים לשאול מדוע לא חזרנו לשלטון מאז ברק. לדעתי זה קשור להיעלמות הפן הביטחוניסטי. אחרי שהעבודה במשך שנים הייתה מזוהה עם ביטחון ולא רק עם הסדר מדיני, הציבור הפסיק להיות בטוח בעובדה שאנחנו ביטחוניסטים, וכאשר אנשים רוצים לדעת שבשום רגע לא מתפשרים על הביטחון שלהם, זה הופך לבעיה.

אני תמיד אומרת, כשהגנרלים משתחררים, לאיפה הם הולכים ובאיזה צד של המפה הפוליטית הם תומכים? מאיר דגן ויובל דיסקין, עמוס ידלין, למה הם מטיפים? איך באמצעות הסדר יודעים גם לשמור על הביטחון שלנו. אבל משהו באמונה שאנחנו יכולים להוביל את המדינה נחלש וזה בטוח קשור גם להתנהלות שלנו. הרחקנו את עצמנו מהציבור וכנראה שאנחנו לא מדברים את השפה שהוא רוצה לשמוע. שם הייתה החוזקה של רבין, הציבור האמין לו. פה יש אבסורד. הציבור לא מאמין לנתניהו ועדיין מצביע לו. 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: zionist camp, yitzhak rabin, knesset members, knesset, joint list, israeli security, israeli politics, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept