ישראל, אירופה: המאבק באנטי-ציונות

הנשיא עמנואל מקרון הוא טיפוס ישיר. משכך, בנאומו ב-20 בפברואר בארוחת הערב השנתית של הקריף, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בצרפת, הציג מקרון תמונה ברורה ונוקבת של המאבק שממשלתו נוקטת ותנקוט נגד גל המתקפות האנטישמיות הגוברות בעת האחרונה במדינה. אולם מקרון עשה מעבר לכך. הוא דחה כל ניסיון לערער על זכות הקיום של ישראל. "אנטי-ציונות היא אחת הצורות המודרניות של אנטישמיות. מאחורי שלילת זכותה של ישראל להתקיים מסתתרת שנאת יהודים", טען. דבריו מצאו אוזן קשבת לא רק בקרב מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת שישבו בקהל, אלא גם מצידה של שגרירת ישראל עליזה בן-נון שהוזמנה לאירוע.

פוליטיקאים אחרים אף הרחיקו לכת מעבר לדבריו של מקרון. חבר הפרלמנט סילבן מאיירד ממפלגת המרכז של הנשיא, "הרפובליקה בתנועה", אמר בראיון באותו יום כי "יש להעניש אנטי-ציונות כשם שאנטישמיות היא בת הענשה. חשוב לומר כי מה שאסור הוא לשלול את קיומה של ישראל... עם זאת, כמובן שיש לכם זכות לומר כי אינכם מסכימים עם מדיניותה של ממשלת ישראל. זה טבעי בדמוקרטיה".