באופן מעט מפתיע, ההתנגדות הבולטת למערך הכשרות החדש של ארגון רבני "צהר", שיתחרה בזה של הרבנות, היא דווקא מתוך המחנה שלו. השבוע חתמו רבנים ותיקים בארגון צהר על עצומה נגד היוזמה וקריאה להחרימה [6 במארס]. בשיחה עם אל-מוניטור אומר הרב רפי פוירשטיין, מראשי צהר, כי אותם רבנים מתנגדים שייכים לזרם החרד"לי (חרדי לאומי), כלומר הם קרובים יותר בדעותיהם ההלכתיות לחרדים.
ארגון רבני צהר הוקם על ידי רבנים דתיים-לאומיים לאחר רצח יצחק רבין [1995] בעקבות הקרע שנוצר בחברה הישראלית אז. אחת ממטרותיו העיקריות של הארגון היא להנגיש את שירותי הדת בישראל לציבור הרחב באופן ידידותי לעומת המוסדות הדתיים הקיימים ובראשם הרבנות הראשית.
בישראל לרבנות הראשית מונופול חוקי על נישואין וגירושין, ובהתאם לפסיקת בג"ץ גם על מתן תעודות כשרות. בספטמבר 2017 קבע הרכב מורחב של בג"ץ כי הרבנות הראשית היא היחידה המוסמכת להעניק תעודות כשרות לבתי עסק, אך התיר במקביל לבתי עסק להציג עצמם ככשרים גם אם אינם מחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות כל עוד ישמרו על אמות מידה דתיות ויהיו מפוקחים על ידי גורם אחר.
לפתח הזה שפתח בג"ץ נכנס ארגון רבני צהר, שהינו מנוסה בשבירת מונופול הרבנות בתחומים אחרים ובראשם הנישואין. בשנים האחרונות הגבירה צהר את מתן שירותי הדת החליפיים לאלה של הרבנות הראשית, למשל בעריכת חופות על ידי רבנים של צהר.
לדברי הרב פוירשטיין, מאז החל הארגון לחתן זוגות בישראל הולך וגובר הביקוש לרבני צהר במקום רבנים של הרבנות הראשית בזכות הדרך הידידותית בה הם נוהגים והסיוע ברישום מול הרבנות ומשרד הפנים. מנתוני הארגון עולה כי ב-2017 נישאו כ-5,000 זוגות על ידי רבני צהר – 20% מכלל הזוגות היהודים שנישאו בישראל.
הכשרות היא אחת הסוגיות המשפיעות על אורח החיים של כלל האזרחים בישראל. רוב המסעדות ובתי העסק העוסקים במזון חייבים להצטייד בתעודת כשרות כדי לשרת את הציבור הדתי. גם הציבור המסורתי ברובו מעדיף לקנות מזון בחנויות בעלות תעודת כשרות. המונופול של הרבנות הראשית בתחום הכשרות יצר סיאוב במערכת ושחיתויות, שהובילו את מבקר המדינה לבדוק את הנושא ולפרסם בחודש מאי האחרון דו"ח חמור במיוחד.
בהודעתו על הפעלת מיזם הכשרות החדש כלל ארגון צהר מחירון קבוע ואחיד לדוכני מזון ומסעדות, בניגוד למחירים המשתנים מעיר לעיר בישראל אצל הרבנות, וביטל את הצורך בהעסקת משגיחי כשרות באופן ישיר על ידי בתי העסק. לדברי הרב פוירשטיין, בשבועיים שעברו מאז ההודעה פנו אל צהר למעלה מ-40 מסעדות ועסקים שעד כה לא הייתה להם תעודת כשרות כלל, וביקשו להצטרף למערך הכשרות החדש. "זה עונה במדויק על כוונתנו להרבות כשרות בישראל וסותם את טענותיהם של רבנים המתנגדים למיזם", הוא אומר.
רשת המזון המהיר האמריקאית מקדונלד'ס מפעילה בישראל 185 מסעדות, מהן יותר מ-50 מסעדות כשרות. לפי הערכות של מסעדנים, הרשת מוציאה כל שנה כמיליון וחצי שקלים רק כדי לקבל תעודות כשרות. הנטל הכספי הזה כבד מאוד על מסעדות שאינן חלק מרשתות ענק – משגיחי הכשרות מועסקים למעשה על ידיהן ושכרם מתווסף לתקציב ההוצאות של המסעדה. לא פעם המסעדנים נדרשים לרכוש את מוצרי המזון מספקים יקרים יותר לפי דרישת המשגיח, והכל כדי לקבל את התעודה בלעדיה לקוח דתי או מסורתי לא ייכנס לעסק.
המיזם של צהר אמור לחסוך לא מעט מהעלויות הללו. כך למשל כל סניף כשר של מקדונלד'ס, אם יחליט לעבור להשגחה של צהר, ישלם רק כ-20 אלף שקלים בשנה ובסך הכל כמיליון שקלים לכל 50 הסניפים הכשרים – חיסכון של כחצי מיליון שקלים בשנה לרשת.
מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, אומר לאל-מוניטור כי מדובר בצעד חשוב לכלכלה הישראלית. "האלטרנטיבה הזו תוביל להוזלת מחירי הכשרות ומחירי המזון", הוא אומר. "תם העידן שבו אנחנו פוחדים מגוף אחד שמטיל עלינו את מרותו ומאלץ אותנו לרקוד לפי החליל שלו".
בבתי המלון התמונה מורכבת וחריפה יותר, שכן משגיחי הכשרות שלהם נוהגים לקבל אירוח מלא להם ולמשפחותיהם בשבתות ובחגים, גם אם המלון בתפוסה מלאה. העלות נוסקת למאות אלפי שקלים בשנה. בעקבות כך פנה מנכ"ל התאחדות המלונות למנהלי בתי המלון בארץ וקרא להם לעבור להשגחה של צהר. "כשרות של צהר היא טובה, איכותית וזולה בהרבה מעלות כשרות רגילה של הרבנות הראשית", הוא כתב להם. הרבנות מצדה הגיבה במכתב אזהרה כי יינקטו צעדים משפטיים נגד בית מלון שיעשה כן.
לפי הרב פוירשטיין, הביקורת על מערך הכשרות של צהר היא צפויה ומינורית יחסית, ורבנים רבים מהציונות הדתית אינם מתנגדים למיזם. כך הרב אליעזר מלמד, הנחשב לפוסק מחמיר, הסבור שרבני צהר רשאים להקים גוף כשרות למען כלל ישראל כדי לקרב יהודים נוספים לשמירת הכשרות.
בסופו של דבר מדובר במאבק רחב יותר מענייני כשרות. צהר בשירותיה השונים עונה על צרכי הציבור הישראלי, שאינו מפנה עורף לדת ומסורת אך מעוניין בשירות נגיש וידידותי. הרבנות הראשית מצדה נאבקת כעת על מעמדה כאשר שמרנותה והשליטה של הזרמים החרדים בה מרחיקים ממנה את הציבור הכללי.