דילוג לתוכן העיקרי

החרדים החדשים כבר לא בכיס של ש״ס ויהדות התורה

יותר ויותר חרדים מתערים בציבור הכללי בשנים האחרונות, דרך הצבא, שוק העבודה והאקדמיה. לתופעה הזאת יש גם ביטוי פוליטי דרמטי: הקולות החרדים מתחילים לזלוג אל המפלגות הלא חרדיות כמו הליכוד - ואפילו העבודה
RTS1EU12.jpg

ביום ראשון (26 בנובמבר) התקיים הכנס השנתי הראשון של התא החרדי במפלגת העבודה. הצירוף ״תא חרדי״ ו״מפלגת העבודה״ עשוי להפתיע את הקורא הישראלי, שנוהג לזהות את החרדים עם הימין. החיבור יוצא הדופן הזה התאפשר בזכות ההתערות ההולכת וגוברת של המגזר החרדי בציבור הכללי בישראל. גם במפלגות אחרות רואים את המגמה הזאת. ראש הממשלה ויו״ר הליכוד, בנימין נתניהו, מצפה לקבל בבחירות הבאות שני מנדטים שבעבר הלכו ליהדות התורה או לש״ס.

את המונח "חרדים חדשים" טבע לפני עשרים שנה העיתונאי יאיר אטינגר. הוא התכוון אז לחרדים שקצו בסגירות ובסגפנות והחליטו להתערות בחיי היום-יום הכלליים בישראל. מאז, הקבוצה הזאת הלכה וגדלה. יותר חרדים החלו לשרת בצה״ל, ללמוד באקדמיה ולהשתלב בשוק העבודה, עד שכעת המפלגות הלא-חרדיות הבינו את הפוטנציאל האלקטורלי הגלום בחרדים החדשים.

מה שהאיץ מאוד את תהליך השתלבותם של החרדים בחברה הייתה החלטתו של נתניהו, כשהיה שר אוצר בעשור הקודם, לקצץ בקצבאות הביטוח הלאומי. הפחתת קצבאות הילדים, האבטלה והזקנה אילצו רבים להשתלב בשוק העבודה. גם הרחבת מסלולי הגיוס לצה״ל וההתפתחויות הטכנולוגיות, ששחררו את הציבור החרדי מהתלות בתקשורת הממוסדת והמפוקחת בקהילות שלהם, חיזקו את המגמה.

אלה המספרים: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים אחרים, שיעור הגברים העובדים בחברה החרדית נמצא במגמת עלייה מ-37 אחוז ב-2011 עד לשיא של 53 אחוז ב-2016. שיעור הנשים העובדות עלה אף בפער גדול יותר - מ-56 אחוז ב-2010 ל-75 אחוז ב-2016.

מגמה חזקה נוספת היא הגידול במספר החרדים הלומדים באקדמיה: מ-5,500 ב-2011 ליותר מכפליים בשנה שעברה - 11,500 לפני נתוני המועצה להשכלה גבוהה. המל״ג אישרה במאי תוכנית חומש להנגשת האוניברסיטאות והמכללות לחרדים, בין השאר באמצעות כיתות מופרדות לגברים ונשים.

הגיוס לצה"ל מעיד יותר מכל על מגמת השתלבותם של החרדים בחברה הכללית. מנתונים שפרסמנו כאן ב-18 בספטמבר עולה כי בעשור האחרון התגייסו לצבא 16,500 חרדים, לעומת 1,500 בלבד בעשור שקדם לו. השירות בצבא פותח לצעירים החרדים אפיקי תעסוקה חדשים, רובם טכנולוגיים, ומחבר אותם לעולם החילוני, על תרבותו וערכיו.

עכשיו הגיע הזמן לכל זה לבוא לידי ביטוי גם במערכת הפוליטית. יעקב וידר, יושב ראש התא החרדי בליכוד, אומר לאל-מוניטור כי בבחירות האחרונות הרוויחה מפלגת השלטון כמעט מנדט שלם מקולות החרדים. לדבריו, נתניהו הציב לו יעד של שני מנדטים לפחות בבחירות הבאות. נתוני ההצבעה מהיישובים החרדיים ב-2015 מעידים על עלייה של עשרות אחוזים בתמיכה בליכוד לעומת 2013. בבני ברק נרשמה עלייה של 18 אחוז.

וידר מייחס את הגידול בתמיכה החרדית בליכוד לתופעת החרדים החדשים, אבל יש לו הגדרה אחרת עבורם: ״חרדים ישראלים״. הוא תולה את השינוי בעיקר בהתפתחויות הטכנולוגיות - באינטרנט ובטלפונים החכמים. החרדי המתוחכם כבר לא מוכן שהעסקן מהמפלגה החרדית ידרוש את קולו בבחירות ויתעלם מדעותיו ומצרכיו בשאר הזמן. ״השיח הדמוקרטי הגיע למגזר״, מכריז וידר, ״הרצון להשפיע על המועמדים במפלגות ועל העמדות שלהן גובר על השיוך המגזרי הבסיסי. המפלגות החרדיות משתמשות במאבקי דת ומדינה באופן פוליטי ציני, ולא לשם העניין עצמו. נמאס לנו שרואים בחרדים ובמייצגים אותם סחטנים בעלי דעות חשוכות״. לדבריו, הליכוד ירוויח מהשינוי יותר משאר המפלגות בגלל הדעות הימניות הרווחות במגזר.

יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג, שיזם את הקמת התא החרדי במפלגת העבודה, אומר בשיחה עם אל-מוניטור כי החבירה של חרדים למפלגות שאינן חרדיות נובעת מרצון להשתתף בעשייה חברתית ופוליטית בלי התיווך הציני, לדבריו, של הפוליטיקאים החרדים. הוא טוען שהתקשורת החרדית נפתחה מאוד בשנים האחרונות והפכה פלורליסטית יותר, וכבר אינה חוששת לראיין פוליטיקאים ממפלגת העבודה.

יושבת ראש התא החרדי בעבודה, מיכל צ'רנוביצקי, נולדה למשפחה מחסידות חב״ד הנחשבת למעורה ביותר בחברה החילונית. היא הצטרפה לעבודה לפני שש שנים בגלל המחאה החברתית של קיץ 2011, ועל רקע אידאולוגיה כלכלית-חברתית. לדבריה, בעוד הליכוד מייצג את המעסיקים ודואג לאינטרסים שלהם, בעבודה היא מצאה שותפים רבים למאבק למען זכויות עובדים ועובדות במגזר החרדי, שהפוליטיקאים החרדים לא דואגים להם. בראש הכינוס השנתי של התא החרדי שהתקיים ביום ראשון עמד אבי גבאי, יו"ר המפלגה, שרצונו להביא מגזרים חדשים לעבודה בוודאי מתיישב עם חיזוק התא החרדי.

גם לסיעת הבית היהודי יש תא חרדי. העומד בראשו, יעקב מיוחס, אומר כי בהנהגת המפלגות החרדיות בוחשת ״עסקונה פוליטית״ הדואגת לעצמה בלבד, וכי אין בהנהגה זו שום ביטוי לרצון הציבור החרדי. ״החרדי החדש מעוניין להיכנס להוויה הישראלית המלאה, הדתית החברתית והמדינית, ולהיות מעורב בה״, הוא מסביר, ״במפלגות החרדיות אין לו סיכוי לכך לכן הוא מחפש בית פוליטי במפלגות שאינן חרדיות. בית שייתן ביטוי דמוקרטי לעמדתו״. מיוחס מעריך את הפוטנציאל האלקטורלי של הציבור הזה בכשלושה מנדטים.

במפלגות החרדיות לא מייחסים חשיבות לתאים החרדיים במפלגות האחרות. הם מקווים כי ההנהגה הרבנית תצליח לתת מענה להתרחקותם של החרדים החדשים, אך הנהגה זו נחלשה מאוד עם מותם בשנים האחרונות של הרב עובדיה יוסף, מנהיג ש״ס, והרב יוסף שלום אלישיב, מנהיג דגל התורה.

כיוון פעולה אחר של הפוליטיקאים החרדים הוא פגיעה בתמריצים הכלכליים ליציאה לעבודה, כלומר, מאמץ להגדלת התקציבים ללומדי התורה שאינם עובדים, כדי לנסות לבלום את מגמת ההתערות בחברה הכללית. אולם כל המומחים העוסקים בתחום משוכנעים כי תהליך ההשתלבות, באמצעות גיוס, עבודה ולימודי באקדמיה, יימשך - ואף יגבר.