דילוג לתוכן העיקרי

היוזמה האזורית רודפת את נתניהו

יש הסבר נוסף למשבר הפוליטי שיזם נתניהו ומאיים כעת על ממשלתו: יוזמת "השלום האזורי", אותה נוסחה חלולה שבה נוהג ראש הממשלה לנפנף מעליו את מבקרי חוסר המעש המדיני שלו, מאיימת להפוך למעשית ולהדיח אותו מהשלטון.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu attends a cabinet meeting in Jerusalem March 16, 2017. REUTERS/Amir Cohen - RTX319O4

מספר ההשערות לגבי סיבת המשבר הפוליטי התורן הוא כמספר הפרשנים הפוליטיים. יש אומרים שראש הממשלה בנימין נתניהו באמת חושש שתאגיד השידור הציבורי החדש שורץ שמאלנים ויריבים. הם גם אומרים שאת הסאה ברחוב בלפור הגדישה ההחלטה למנות את גאולה אבן-סער, אשתו של השר לשעבר גדעון סער, למגישה הראשית של הערוץ החדש.

יש כאלה הסבורים שנתניהו מבקש להקדים את הבחירות כדי להקדים את המלצות המשטרה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה, אם להגיש נגדו כתב אישום אחד או יותר.

עורך "הארץ" אלוף בן העריך שמשבר התאגיד אינו אלא מסווה לחילוקי דעות עמוקים עם ארה"ב סביב הקפאת ההתנחלויות. הוא מניח שזו יציאת החירום של נתניהו מהאילוץ לבחור בין הרומן עם ידידו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לבין השותפות מאונס עם יריבו, מנהיג הבית היהודי נפתלי בנט. הראשון דורש ממנו לרסן את הבנייה בהתנחלויות והאחרון מאיים להביא את המתנחלים לקלפיות בהמוניהם באוטובוסים, כדי להביא לקצו את שלטון הליכוד בראשות נתניהו. 

כותב שורות אלה מציע הסבר שונה ועמוק שבעתיים למשבר הפוליטי המרחף מעל ממשלת הימין. נוסחת "שלום אזורי", אותה נוסחה חלולה שבה נוהג נתניהו לנפנף מעליו את מבקרי חוסר המעש המדיני שלו, מאיימת לתקוף אותו כעת מכל רוחות השמים ולהדיח אותו מהשלטון. השבוע הנוסחה הזאת תפסה גובה בפסגת הליגה הערבית המתקיימת בעמאן, שם דנים מחדש ביוזמת השלום הערבית מ-28 במארס 2002. מזה 15 שנה ממתינות מדינות ערב לתגובה ישראלית רשמית להצעתן לכונן יחסים נורמליים עם ישראל, בתמורה לנסיגה מהשטחים שנכבשו ב-67, לצד פתרון מוסכם וצודק של בעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194.

בשבוע הבא (3 באפריל), מיד לאחר סיום הפסגה הערבית, ייצא נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, למפגש ראשון עם הנשיא טראמפ בבית הלבן. הוא צפוי להציג בפניו קונצנזוס ערבי ביחס לתרומה המכרעת של סיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים למערכה נגד האיסלאם הקיצוני, שנוא נפשו. א-סיסי אמור לבקש מטראמפ, בשם חבריו בהנהגת העולם הערבי, להפעיל את השפעתו על נתניהו, כדי שיחדש את המו"מ עם הפלסטינים ויסלול בכך לישראל את הדרך לקואליציה ערבית-ישראלית פרו-מערבית.

א-סיסי יכול להסתמך על ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שאמר בכנס לזכרו של מאיר דגן בשבוע שעבר (21 במארס) במכללת נתניה, כי "הזעזועים במזרח התיכון הביאו את כל אומות האזור להבנה כי מדינת ישראל חזקה וברית עמה היא נכס אסטרטגי שיאפשר שגשוג ומענה לאיומים המתעוררים חדשות לבקרים במרחב". פרדו ציין כי לראשונה נוצר מצב של שילוב אינטרסים, אולי חד פעמי, בין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות מול איראן.

על רקע מנהיגות ישראלית חסרת אחריות וחיוורת, בולטת הנהגה ערבית אחראית ויוזמת. בשבוע שעבר (23 במארס) סיפרה ח"כ ציפי לבני, ששמעה עוד לפני מספר שנים מפי חברי ועדת המעקב של הליגה הערבית לקידום היוזמה הערבית, כי היוזמה פתוחה למשא ומתן. בכינוס מטעם מכון "מתווים" שהתקיים במכון טרומן באוניברסיטה העברית, סיפרה לבני כי היא שמעה זאת מפי חברי הוועדה בפגישה שקיימה עמם בקהיר ב-2006, כשהייתה שרת החוץ בממשלתו של אהוד אולמרט. לדבריה, הם ביקשו שישראל תציג את עמדותיה ביחס ליוזמה. מאז, הם לא שמעו (מהישראלים) דבר.

התיאור של לבני סותר את הטענה המקובלת שהיוזמה היא תכתיב ערבי, בבחינת כזה ראה וקדש. זאת ועוד, לפני ארבע שנים הודיעה משלחת של הליגה הערבית, בתום מפגש עם מזכיר המדינה אז ג'ון קרי, על נכונות לתיקונים בגבולות 67׳ וחילופי שטחים בין הפלסטינים לישראל. מקור מדיני בכיר שדיבר בעילום שם, אמר לאל-מוניטור שבהזדמנויות שונות הבהירו מנהיגים ערבים כי מימוש היוזמה אינו מותנה במו"מ עם סוריה, השקועה במלחמת אזרחים. 

לפני שנה נטלו א-סיסי ועבדאללה מלך ירדן יוזמה, והזמינו את נתניהו למפגש חשאי בעקבה בניסיון לקדם מהלך אזורי. נתניהו הבטיח לפרסם התייחסות חיובית פומבית מצד ממשלת ישראל ליוזמת השלום הערבית ולשם כך לצרף לממשלה את המחנה הציוני, בראשות יצחק הרצוג. במציאות, הוא העדיף לשמור בשלמותו את מחנה הימין ולהמשיך לשאת לשווא את שם השלום האזורי. בסתיו האחרון התנפץ ניסיון מצרי נוסף להחיות את היוזמה, עקב שיקולים פוליטיים פנימיים שהשאירו את הרצוג על ספסלי האופוזיציה.

בדצמבר האחרון הסירו מדינות ערב והפלסטינים את מכשול "ההכרה בישראל כמדינה יהודית", מבית היוצר של נתניהו. הם קידמו בברכה, ובלא הסתייגות, את מתווה שש הנקודות של קרי. הנקודה השנייה מתייחסת ל"כיבוד החלטת עצרת האו"ם 181 (החלטת החלוקה) בדבר חזון שתי מדינות לשני עמים, ''האחת יהודית והשנייה ערבית". המונח "מדינה יהודית" חזר בנאום שנשא קרי בדצמבר 2016 לא פחות מתריסר פעמים.

אם להסתמך על דבריו של טראמפ במסיבת העיתונאים המשותפת עם נתניהו ב-15 בפברואר, א–סיסי יתפרץ לדלת פתוחה לרווחה בבית הלבן. טראמפ דיבר אז בהתלהבות על מהלך רחב יותר מהסדר עם פלסטינים - "עסקה גדולה" שתכלול מדינות רבות ושטחים גדולים. נתניהו אמר שהוא מצפה בכיליון עיניים לדון עם הנשיא על העסקה הגדולה הזאת. נדמה שמאז, האיש שנחשב לחזק בעולם תקוע במיקוח קמעונאי עם ראש ממשלת ישראל על שטחים קטנים בהתנחלויות בגדה המערבית. אבל נתניהו יודע שטראמפ הוא גם האיש הכי לא צפוי בעולם. כשמנהיגי ערב יניחו על שולחנו של טראמפ עסקה טובה, הוא לא ימהר לוותר עליה. וזו סיבה טובה לדאגה ברחוב בלפור, בואכה קיסריה.