דילוג לתוכן העיקרי

תושבי אום אל-חיראן: הפינוי האלים בהשפעת עמונה

בכפר הבדואי אום אל-חיראן סבורים שמבצע ההריסה יכול והיה צריך להיגמר אחרת. "נתניהו מסית כל העת נגד כולנו", הם מאשימים, "השוטרים תודרכו כמו לפני מבצע צבאי, כאילו אנחנו אויבים. לכן כל תנועה בשטח נראתה בעיניהם פעולה התקפית".
A car (L), which Israeli police said was used by an Arab Israeli to ram into a group of policemen, is seen at the scene of the incident in Umm Al-Hiran, a Bedouin village in Israel's southern Negev Desert January 18, 2017. REUTERS/Ammar Awad - RTSW1KM

המאבק המשפטי-ציבורי לפינוי תושבי היישוב הבדואי אום אל-חיראן החל הרבה לפני ההחלטה לפנות את המאחז הלא חוקי עמונה, אך התוצאות העגומות של הפינוי עמדו בצלו. גם אם פעולת הפינוי בכוח נדרשה על פי החלטת בג"ץ, שדחה את כל העתירות נגד פינוי אום אל-חיראן, הדרך בה פשטו השבוע [18 בינואר] כוחות משטרה ומשמר הגבול על היישוב כדי לבצע את המשימה, גרמו לתסיסה במגזר הערבי כולו.

במהלך משבר עמונה וניסיונותיה של ממשלת ישראל להסדיר למען תושביה מאחז חלופי, פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לביטחון פנים גלעד ארדן והורה לו לקדם לאלתר אכיפת בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי [17 בדצמבר].

אמנם, המשטרה אינה אחראית על התהליך המשפטי של הוצאה לפועל וביצוע צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים, אלא היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במנהל התכנון הכפופה למשרד האוצר. כוחות המשטרה אמורים רק לאבטח את פקחי היחידה. אבל בפועל, מאז תנופת ההריסה עליה הורה נתניהו, כוחות משטרה גדולים פועלים לבצע צווי הריסה במגזר הערבי וגורמים לשבר בחברה הערבית, הרואה במעשים אלה פעולות התקפיות של הממסד הישראלי במכוון נגדה. כך היה בשבוע שעבר (10 בינואר) במהלך מבצע ההריסות בקלנסואה, וכך השבוע (18 בינואר) באום אל-חיראן.

"ברור שזה קשור לעניין של עמונה", אומר עטיה אל-אעסאם, יו"ר מועצת היישובים הלא מוכרים של הבדואים בנגב. "גל ההריסות גבר במגזר הבדואי אחרי ההסתה של ראש הממשלה שדיבר על שוויון בהריסות. למעשה, את תושבי אום אל-חיראן מפנים כדי להקים יישוב יהודי במקום היישוב הבדואי וזורקים אותם לגורל המר שלהם. לעומת זאת, אני רואה שבעמונה בונים להם, מסדרים להם, ונותנים לכל משפחה מיליון שקל. אז איפה השוויון?"

לדבריו, אם ראש הממשלה לא יעצור את ההסתה שהוא מנהל נגד האוכלוסייה הערבית-ישראלית, המצב יתדרדר למקום גרוע ומסוכן שאיש אינו חפץ בו.

לטענת המשטרה, במהלך הפינוי ביצע תושב היישוב יעקוב אבו אל-קיעאן פיגוע דריסה שבו נהרג השוטר רס"מ ארז לוי. המשטרה אף פרסמה סרטון וידאו שצולם ממסוק האבטחה כדי לחזק את הטענה, ובו נראה רכבו של אבו אל-קיעאן דוהר לעבר קבוצת השוטרים.

"אני הייתי שם וראיתי הכל", אומר לאל-מוניטור סלים אבו אל-קיעאן, קרוב משפחתו של הדורס. "הוא התקשר אליי חמש דקות לפני כן ואמר לי 'אני לא רוצה אלימות, אני רץ לבית לקחת את הכסף שלי, את המזוודה ואת המחשב ויוצא'. זה גם מה שהיה לו באוטו. הוא התחיל בנסיעה, נורה לפני שפגע בשוטר והרכב התחיל להתדרדר לעבר הוואדי. הראש שלו נפל על ההגה והצופר פעל ורק אז נפגע השוטר שנהרג".

לדבריו, המשטרה הוסיפה חטא על פשע, כשאחרי הפינוי האלים האשימה שבוצע פיגוע ושהדורס היה איש דאע"ש. "יעקוב היה מורה למתמטיקה נערץ על תלמידיו בבית הספר בחורה", הוא מספר. "אחיו מנהל בית הספר, וכל אחיו האחרים הם אנשי חינוך הרואים את תפקידם להקנות חינוך נאות לבני הדור הבדואי הצעיר. מדובר במשפחה למופת ושלא יבלבלו את המוח בטענה שיש לו קשר לדאע. זה שטויות".

תושבים אחרים שנכחו בשטח במהלך הפינוי, העריכו בשיחה עם אל-מוניטור שהשוטרים שהגיעו למבצע ההריסה תודרכו כמו לפני מבצע צבאי, ולכן כל תנועה בשטח נראתה בעיניהם פעולה התקפית. "בהחלט יכול להיות שהשוטרים היו דרוכים כי הכינו אותם לקרב, והם ראו בנסיעתו התמימה של יעקוב אירוע חבלה", העריך אל-אעסאם, "ראש הממשלה נתניהו הכניס את כולם לסחרור והמשיך כל העת בהסתה נגד כולנו, וזאת התוצאה".

אבו אל-קיעאן: "נכנס (לכפר) כוח גדול של שוטרים ואנשי מג"ב, כאילו אנחנו אויבים. כאילו (הם) באו לפעול נגד מחבלים. עמדנו קבוצה ליד היישוב והם רצו לעברנו, יצרו מעגל והקיפו אותנו. קבוצה נוספת שלהם עברה אותנו ויצרה עוד מעגל וסגרה אותנו, כשהנשקים שלהם מכוונים אל הגוף שלנו. הקצינים שלהם היו צריכים לבוא ולדבר איתנו לפני ההריסה, ולא שוטרים שנכנסו בטירוף. אז הכל היה נראה אחרת".

השר ארדן ושר החקלאות אורי אריאל דחו מכל וכל את הטענה כי לא נעשה ניסיון להגיע עם תושבי הכפר לפתרון מוסכם. השר אריאל טען כי דיאלוג ארוך שנמשך 13 שנה התנהל עם משפחת אבו אל-קיעאן. "אנו אחרי פסקי דין חלוטים...המשא ומתן איתם הסתיים לאחר שהגישו בקשות לא הגיוניות. יש להם מגרשים מוכנים בחורה. נתנו להם אפשרות לעשות פירוק מרצון", אמר אריאל.

לעומתם טוען אל-אעסאם, כי "אנשים רצו להגיע להסכם אך הרשות (הרשות לפיתוח וההתיישבות של הבדואים בנגב) רצתה לפנותם לשכונה לא מוכנה ביישוב חורה. מדובר בתושבים שפינו אותם פעם אחת מאדמתם בשנות ה-50' ועכשיו מבקשים לפנותם שוב כדי להקים יישוב יהודי במקומם ולזרוק אותם בחורה, בשכונה שעוד לא התחילו לבנות. זה לא שוויון, זה אסון!"

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles